קטגוריה:במדבר ט ג
נוסח המקרא
בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ.
בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעַרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמֹעֲד֑וֹ כְּכׇל־חֻקֹּתָ֥יו וּכְכׇל־מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃
בְּ/אַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־י֠וֹם בַּ/חֹ֨דֶשׁ הַ/זֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽ/עֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖/וֹ בְּ/מוֹעֲד֑/וֹ כְּ/כָל־חֻקֹּתָ֥י/ו וּ/כְ/כָל־מִשְׁפָּטָ֖י/ו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | בְּאַרְבְּעַת עֶשְׂרָא יוֹמָא בְּיַרְחָא הָדֵין בֵּין שִׁמְשַׁיָּא תַּעְבְּדוּן יָתֵיהּ בְּזִמְנֵיהּ כְּכָל גְּזֵירָתֵיהּ וּכְכָל דְּחָזֵי לֵיהּ תַּעְבְּדוּן יָתֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּאַרְבֵּיסַר יוֹמָא בְּיַרְחָא הָדֵין בֵּין שִׁמְשְׁתָא תַּעַבְדוּן יָתֵיהּ בִּזְמַנֵיהּ כְּכָל קְיָימוֹי וּכְכָל דִינוֹי תַּעַבְדוּן יָתֵיהּ: |
רש"י
"וככל משפטיו" - אלו מצות שעל גופו ממקום אחר כגון שבעת ימים למצה ולביעור חמץ (ס"א מצות שבגופו שה תמים זכר בן שנה שעל גופו צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו שחוץ לגופו מצה וביעור חמץ)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, כְּגוֹן שִׁבְעַת יָמִים לְמַצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ (ספרי שם).
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
טז. ככל חקותיו אלו מצות שבגפו שה תמים זכר בן שנה, וככל משפטיו אלו מצוות שעל גופו [ושלא על גופו] למצה שבעה ולבעור חמץ.
מלבי"ם - התורה והמצוה
טו. תעשו אותו במועדו , אמר ב”פ במועדו ללמד שדוחה שבת וטומאה. ומ”ש מה פרה דוחה טומאה, כמ”ש בפרה (פ”ג מ”ז) שהיו מטמאים כהן השורף הפרה, ופרש”י בחגיגה (כג) שהיו מטמאים בשרץ. וכ”כ הרמב”ם (הלכות פרה אדומה פרק א ). ואף למ"ש הר"ש והתוס' (יומא דף ב', חגיגה שם) דלא היו מזלולים בו כולי האי מודה שאם טמאוהו בשרץ לא פסל.
טז. ככל חקותיו וככל משפטיו , כבר בארתי מאמר זה בפי' המכלתא (פ' בא) שאתיא כר' יאשיה שס”ל שמ"ש זאת חקת הפסח מצין שנוהג בפסח דורות. ומ"ש ככל חקותיו, מפני שזה לא למדנו רק שהדברים שנאמרו בפ' זאת חקת הפסח נוהג לדורות, שהם כל בן נכר לא יאכל בו, לא תוציא מן הבשר חוצה, ועצם לא תשברו בו. ולא ידעינן דברים שנאמרו בפ' הקודמות, לכן אמר ככל חקותיו ומרבה דברים שבגופו שנאמרו בפ' הקודמות, שה תמים זכר בן שנה וצלי אש. ומ”ש ככל משפטיו, ר"ל כל דיני הנהגתו שהם דברים שעל גופו אכילת מצה ומרור. ומן מלת כל, מרבה אף דברים שלא על גופו מצה שבעה ובעור חמץ (עי' פסחים דף צה).
ומה שהגהתי מלותי ושלא על גופו כ”ה בגי' הגר”א. משפטיו להביא מצוות שעל גופו, ככל משפטיו להביא מצוות שלא על גופו, למצה שבעה ולבעור חמץ. וכן נראה גי' הרמב"ן לפי מה שהגיה דברי רש"י שעל גופו צלי אש שחוץ לגופו מצה שבעה ובעור חמץ. ומש"ש וכן בפ”ש נאמר חוקותיו ומשפטיו, מלת ומשפטיו צריך למחוק. והמפ' נבוכו בכ"ז ועיין לקמן ( בהעלותך כה )
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר ט ג"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.