התורה והמצוה על במדבר ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ט ג:

טו. תעשו אותו במועדו , אמר ב”פ במועדו ללמד שדוחה שבת וטומאה. ומ”ש מה פרה דוחה טומאה, כמ”ש בפרה (פ”ג מ”ז) שהיו מטמאים כהן השורף הפרה, ופרש”י בחגיגה (כג) שהיו מטמאים בשרץ. וכ”כ הרמב”ם (הלכות פרה אדומה פרק א ). ואף למ"ש הר"ש והתוס' (יומא דף ב', חגיגה שם) דלא היו מזלולים בו כולי האי מודה שאם טמאוהו בשרץ לא פסל.

טז. ככל חקותיו וככל משפטיו , כבר בארתי מאמר זה בפי' המכלתא (פ' בא) שאתיא כר' יאשיה שס”ל שמ"ש זאת חקת הפסח מצין שנוהג בפסח דורות. ומ"ש ככל חקותיו, מפני שזה לא למדנו רק שהדברים שנאמרו בפ' זאת חקת הפסח נוהג לדורות, שהם כל בן נכר לא יאכל בו, לא תוציא מן הבשר חוצה, ועצם לא תשברו בו. ולא ידעינן דברים שנאמרו בפ' הקודמות, לכן אמר ככל חקותיו ומרבה דברים שבגופו שנאמרו בפ' הקודמות, שה תמים זכר בן שנה וצלי אש. ומ”ש ככל משפטיו, ר"ל כל דיני הנהגתו שהם דברים שעל גופו אכילת מצה ומרור. ומן מלת כל, מרבה אף דברים שלא על גופו מצה שבעה ובעור חמץ (עי' פסחים דף צה).

ומה שהגהתי מלותי ושלא על גופו כ”ה בגי' הגר”א. משפטיו להביא מצוות שעל גופו, ככל משפטיו להביא מצוות שלא על גופו, למצה שבעה ולבעור חמץ. וכן נראה גי' הרמב"ן לפי מה שהגיה דברי רש"י שעל גופו צלי אש שחוץ לגופו מצה שבעה ובעור חמץ. ומש"ש וכן בפ”ש נאמר חוקותיו ומשפטיו, מלת ומשפטיו צריך למחוק. והמפ' נבוכו בכ"ז ועיין לקמן ( בהעלותך כה )

<< · התורה והמצוה על במדבר · ט · ג · >>



קיצור דרך: mlbim-bm-09-03