לדלג לתוכן

ספרי על דברים/ראה/פיסקא פז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא פז - פיסקא הבאה

כי יסיתך אחיך בן אמך. אין הסתה אלא טעות, שנאמר (מ"א כא) אשר הסתה אותו איזבל אשתו.

אחרים אומרים, אין הסתה אלא גירוי, שנאמר (ש"א כו) ועתה שמע נא אדוני המלך, אם ה' הסיתך בי, ירח מנחה.

מכלל שנאמר (דברים כה), לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות - למדנו (סנהדרין כז) שאין מעידין זה על זה; [למדנו שמכמינין לו עדים].

אחיך. זה אחיך מאביך.

בן אמך. זה בן אמך.

או בנך. זה בנך מכל מקום.

או בתך. זה בתך מכל מקום.

או אשת. זו ארוסה.

חיקך. זו נשואה.

או רעך. זה הגר.

אשר כנפשך. זה אביך.

בסתר לאמר. מלמד שאין אומרים דבריהם אלא בסתר, וכן הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה. אבל דברי תורה אין נאמרים אלא בפרהסיא, וכן הוא אומר (שם א) חכמות בחוץ תרונה וגו'.

נלכה ונעבדה [אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך]. רי יוסי הגלילי אומר, הרי זה דבר גנאי לישראל, שאומות העולם אין מניחים מה שמסרו להם אבותיהם, וישראל מניחים מה שמסרו להם אבותיהם והולכים ועובדים עבודה זרה.