בראשית רבה מד כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כג.    [ עריכה ]

כג רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני ולא נתן להם אלא ז' את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי הרי שבעה ולמה נתן להם שבעה (פירושן לעיל) ואיזה הם הג' שלא ניתן להם רבי אומר ערביה שלמייה נוטייה רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס ואסייא ואספמייא ר"א בן יעקב אמר אסיא ותרקי וקרטגינה רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז אדום שנאמר (דברים ב) כי לא אתן לך מארצו ירושה כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ובמואב כתיב (שם) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה קנזי הוא מעשו קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב"ה אבל עכשיו שבעה נתן להם שנאמר (שם ז) שבעה גוים רבים ועצומים ממך אמר רבי יצחק חזירתא רעיא בעשרה ואימרתא ולא בחד כל אילין אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם דיהב ליה את הקיני ואת הקנזי וגו' ועדיין ושרי אשת אברהם לא ילדה לו.