קטגוריה:דברים יב ל
השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני.
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי.
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃
הִשָּׁ֣מֶר הִשָּׁ֣מֶר - פועל, נפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVNv2ms לְךָ֗ לְ - מילת יחס
ךָ֗ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms פֶּן פֶּן - ו' החיבור
צורת יסוד: 6435
מורפ': HC־תִּנָּקֵשׁ֙ תִּנָּקֵשׁ֙ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5367
מורפ': HVNi2ms אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵי - מילת יחס
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp3mp אַחֲרֵ֖י אַחֲרֵ֖י - מילת יחס
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR הִשָּׁמְדָ֣ם הִשָּׁמְדָ֣ - פועל, נפעל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 8045
מורפ': HVNc/Sp3mp מִפָּנֶ֑יךָ מִ - מילת יחס
פָּנֶ֑י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp2ms וּפֶן וּ - ו' החיבור
פֶן - ו' החיבור
צורת יסוד: c/6435
מורפ': HC/C־תִּדְרֹ֨שׁ תִּדְרֹ֨שׁ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1875
מורפ': HVqi2ms לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵֽ - מילת יחס
אלֹהֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֜ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l/430
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3mp לֵאמֹ֨ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֨ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc אֵיכָ֨ה אֵיכָ֨ה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 349 b
מורפ': HTi יַעַבְד֜וּ יַעַבְד֜וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5647
מורפ': HVqi3mp הַגּוֹיִ֤ם הַ - מילית, ה' הידיעה
גּוֹיִ֤ם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/1471 a
מורפ': HTd/Ncmpa הָאֵ֨לֶּה֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
אֵ֨לֶּה֙ - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: d/428
מורפ': HTd/Pdxcp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֱלֹ֣הֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp3mp וְאֶעֱשֶׂה וְ - ו' החיבור
אֶעֱשֶׂה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqi1cs־כֵּ֖ן כֵּ֖ן - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm גַּם גַּם - מילית, חיוב
צורת יסוד: 1571
מורפ': HTa־אָֽנִי אָֽנִי - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הִשָּׁ֣מֶר מונח (משרת, דרגא 5) לְךָ֗ רביעי (משנה, דרגא 3)
פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַחֲרֵיהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אַחֲרֵ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
הִשָּׁמְדָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) מִפָּנֶ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ קדמא (משרת, דרגא 5) לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
לֵאמֹ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) אֵיכָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) יַעַבְד֜וּ גרש (שליש, דרגא 4)
הַגּוֹיִ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) הָאֵ֨לֶּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
גַּם־אָֽנִי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ שלא תיפול במוקש, במלכודת אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם שהשמדת אותם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר: "אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם - וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִתְּקֵיל בָּתְרֵיהוֹן בָּתַר דְּיִשְׁתֵּיצוֹן מִן קֳדָמָךְ וְדִלְמָא תִתְבַּע לְטָעֲוָתְהוֹן לְמֵימַר אֵיכְדֵין פָּלְחִין עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יָת טָעֲוָתְהוֹן וְאַעֲבֵיד כֵּן אַף אֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִסְתַּמָּרוּ לְכוֹן דִּלְמָא תִיתּוֹקְלוּן בָּתַר טַעֲוַותְהוֹן מִן בָּתַר דְּיִשְׁתֵּיצוּן מִן קֳדָמֵיכוֹן אוֹ דִלְמָא תִּתְבְּעוּן לְטַעֲוַותְהוֹן לְמֵימָר הֵיכְדֵין פַּלְחִין עַמְמַיָא הָאִלֵּין לְטַעֲוַותְהוֹן וְנַעֲבֵיד כְּדֵין אוּף אֲנָן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
פן תנקש אחריהם. שמא תמשך אחריהם, או שמא תדמה להם, או שמא תעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש.
אחרי השמדם מפניך. מפני מה אני משמידם מפניך - שלא תעשה כמעשיהם, ויבואו אחרים [וישמידוך] (וישמדו מפניך).
ופן תדרוש לאלהיהם לאמר. שלא תאמר: הואיל והם יוצאים באבטיגא [אף אני יוצא באבטיגא], הואיל (ויוצא) [והם יוצאים] בארגמן אף אני (אבוא) [אצא] בארגמן, הואיל והם יוצאין בתולסין אף אני אצא בתולסין.
ואעשה כן גם אני. יש כן לעבודה [זרה], ויש כן (למתעביד) [לעבודת מזבח]. מכאן אמרו, (ב)דבר שמקריבים אותו לגבי מזבח - אין מקריבים אותו לעבודה זרה, ואם (המקריב) [הקריב] אותו לעבודה זרה, חייב. דבר שמקריבים אותו לעבודה זרה, אם הקריבו למזבח (כיוצא בו), פטור. [ודבר שאין מקריבים למזבח והקריבו לעבודה זרה - אם מקריב כיוצא בו חייב, ואם לאו פטור].
יכול (יהיו) [אם הם] מקריבים חטאות ואשמות? ת"ל: כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם - לא (נתכוונו להקריב) [נתכוין הכתוב] אלא דבר שהקב"ה שונא אותו, שנאמר: כי גם את בניהם ואת בנותיהם. אין לי אלא בנים ובנות, אבות ואמהות מנין? ת"ל כי גם את בניהם ואת בנותיהם. אמר ר' יעקב: אני ראיתי גוי אחד שכפתו לאביו (והניחו) לפני כלבו, ואכלו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נד.
השמר לך פן תנקש אחריהם.
- לרש"י ורשב"ם פי' שלא תמשך אחריהם, כמו (תהלים קט11) ינקש נושה לכל אשר לו , אדם הטורח ומחזר אחר דבר. וזה פירושו הראשון של הספרי.
- ופירושו השני - פירש מענין היקש, שמקיש דבר לדבר.
- ובפירושו השלישי פירש מענין מוקש. וכן פירש הרד"ק.
ומ"ש אחרי השמדם מפניך, ר"ל שמזה תלמדו שלא להמשך אחריהם. וכן מזה תדעו שיהיה לכם למוקש, כי יבואו אחרים וישמידוך.
ובמ"ש איכה יעבדו, ואעשה כן גם אני - משמע שיעשה כן לעכו"ם. ועז"א יש כן ויש כן, היינו ואעשה כן, לא תעשה כן. וע"ז פי' שבענין שיעשה כן לע"ז - אם הוא מעבודות שבמקדש חייב, אף שאין דרכה בכך, כגון זבוח וקטור ונסוך והשתחויה; כמ"ש בסנהדרין ס, סא.
אם אינו מד' עבודות אלה - חייב אם דרך ע"ז לעבדה בכך. וזה למד ממ"ש ואעשה כן גם אני.
ואם מקריב למזבח דבר שמקריבים לע"ז, שזה מ"ש לא תעשון כן לה' א-להיך - פטור. כי הכתוב פירש הטעם, ש כל דבר אשר שנא עשו לא-להיהם, א"כ לא נתכוון אלא לדבר שהקב"ה שונא אותו.
רש"י
"אחרי השמדם מפניך" - אחר שתראה שאשמידם מפניך יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלו מפני מעשים מקולקלים שבידיהם אף אתה לא תעשה כן שלא יבואו אחרים וישמידוך
"איכה יעבדו" - לפי שלא ענש על עבודת אלילים אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה כמו שכתוב (שמות כב) בלתי לה' לבדו דברים הנעשים לגבוה בא ולמדך כאן שאם דרכה של עבודת אלילים לעבדה בדבר אחר כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה וחייב אבל זבוח וקטור ונסוך והשתחואה אפי' שלא כדרכה חייב
אלא שאני אומר, כי אף המתרגם עושה הבדל ביניהם; כי התחלת המכשול נקרא 'נקש', ותכלית הנפילה והמכשול קרא 'יוקש'. ולפיכך כאן כתיב "פן תנקש אחרי השמדם", ורוצה לומר אחר שתראה שאשמיד - פן תתחיל לטעות אחריהם:
[לח] אחר שתראה שאשמידם וכו'. פירוש, דהאי "אחרי השמדם" אין פירושו שתשמר לך שלא תנקש אחרי שהם נשמדים, דאטו אחר כך שישמידם יש להשמר - ולא קודם לכן (כ"ה ברא"ם), אדרבה, יותר יש להיות נזהר קודם שהקדוש ברוך הוא משמיד אותם. אלא פירושו, השמר לך פן תנקש אחריהם אחר שתראה שאשמידם וכו', כלומר שיותר עונש יש לך, ויותר עבירה, אחר שתראה שאני אשמידם ואתה תינקש אחריהם, לכך צריך אתה להיות יותר נזהר:
[לט] לפי שלא ענש וכו'. הקשה הרמב"ן, דמשמע לפי זה שהוא אזהרה שלא יעבוד עבודה זרה, ואם כן לא יתכן לומר אחריו (ר' פסוק לא) "לא תעשו כן לה' אלקיכם", אם כן אינו אזהרה שלא יעבוד עבודה זרה, אלא שלא יעבוד בעבודות האלו להקדוש ברוך הוא. והרא"ם השיב על זה, ואמר שאינו קשיא, מפני כי "לא תעשו כן לה' אלקיכם" אזהרה בפני עצמו. ולפי זה, יהיה מי שעובד להשם יתברך בדבר שעובדים הגוים לעבודה זרה, כגון שזורק אבן למזבח, שדרך הגוים לעשות למרקוליס (סנהדרין דף ס:), היה חייב. וכן לפירוש הרמב"ן, כמו שמפרש הרמב"ן שלא יעבוד לשם יתברך בעבודה שהם עובדים לעבודה זרה. ודבר זה לא מצאנו. ובהדיא אמרו בספרי, שאם עבד למזבח כדרך שדרכם לעבוד לעבודה זרה - פטור. ואם כן איך יתכן לומר "לא תעשה כן לה'". אבל אני אומר כי כן פירוש הכתוב; "לא תעשו כן לה'", שהוא אלקיך, והוא נהג עמך כאשר ראוי, לפי שהוא אלקיך, אל תעבוד לאל אחר אחר הטובות שעשה לך, והוא כמו "הלה' תגמלו זאת וגו'" (להלן לב, ו):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ – אַחַר שֶׁתִּרְאֶה שֶׁאַשְׁמִידֵם מִפָּנֶיךָ, יֵשׁ לְךָ לָתֵת לֵב, מִפְּנֵי מָה נִשְׁמְדוּ אֵלּוּ? מִפְּנֵי מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים שֶׁבִּידֵיהֶם. אַף אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיַשְׁמִידוּךָ.
אֵיכָה יַעַבְדוּ – לְפִי שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ" (שמות כב,יט) – דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים לַגָּבוֹהַּ; בָּא וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאִם דַּרְכָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לְעָבְדָהּ בְּדָבָר אַחֵר, כְּגוֹן פּוֹעֵר לִפְעוֹר וְזוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, וְחַיָּב. אֲבָל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה – אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב (סנהדרין ס' ע"ב-ס"א ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ו
- ויקרא כ ה (13 דפים)
ח
- חוקות הגויים (4 דפים)
דפים בקטגוריה "דברים יב ל"
קטגוריה זו מכילה את 25 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 25 דפים.