קטגוריה:בראשית לה כב
ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל׃
ויהיו בני יעקב שנים עשר.
וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׃
וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.
וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑͏ֽל׃
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
וַיְהִ֗י וַ - ו' החיבור
יְהִ֗י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms בִּשְׁכֹּ֤ן בִּ - מילת יחס
שְׁכֹּ֤ן - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: b/7931
מורפ': HR/Vqc יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp בָּאָ֣רֶץ בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/776
מורפ': HRd/Ncbsa הַהִ֔וא הַ - מילית, ה' הידיעה
הִ֔וא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3fs וַיֵּ֣לֶךְ וַ - ו' החיבור
יֵּ֣לֶךְ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3212
מורפ': HC/Vqw3ms רְאוּבֵ֔ן רְאוּבֵ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7205
מורפ': HNp וַיִּשְׁכַּב֙ וַ - ו' החיבור
יִּשְׁכַּב֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7901
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילת יחס
צורת יסוד: 854
מורפ': HR־בִּלְהָה֙ בִּלְהָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1090 a
מורפ': HNp פִּילֶ֣גֶשׁ פִּילֶ֣גֶשׁ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6370
מורפ': HNcfsc אָבִ֔יו אָבִ֔י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וַיִּשְׁמַ֖ע וַ - ו' החיבור
יִּשְׁמַ֖ע - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8085
מורפ': HC/Vqw3ms יִשְׂרָאֵ֑ל יִשְׂרָאֵ֑ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וַיִּֽהְי֥וּ וַ - ו' החיבור
יִּֽהְי֥וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3mp בְנֵֽי בְנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־יַעֲקֹ֖ב יַעֲקֹ֖ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp שְׁנֵ֥ים שְׁנֵ֥ים - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נפרד
צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcmda עָשָֽׂר עָשָֽׂר - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיְהִ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)
בִּשְׁכֹּ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בָּאָ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) הַהִ֔וא זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיֵּ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) רְאוּבֵ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּשְׁכַּב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־בִּלְהָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
פִּילֶ֣גֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) אָבִ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּשְׁמַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
יִשְׂרָאֵ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּֽהְי֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
שְׁנֵ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) עָשָֽׂר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא בסביבות מגדל-עדר, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל המשך הפסוק בפִסקה נפרדת, כדי להראות שלמרות חטא ראובן, עדיין כל ה-12 המשיכו להיחשב כולם כבני יעקב, {פ}
וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר:
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה כַּד שְׁרָא יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא הַהִיא וַאֲזַל רְאוּבֵן וּשְׁכֵיב יָת בִּלְהָה לְחֵינְתָא דַּאֲבוּהִי וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַהֲווֹ בְנֵי יַעֲקֹב תְּרֵי עֲסַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה כַּד שְׁרָא יִשְרָאֵל בְּאַרְעָא הַהוּא וַאֲזַל רְאוּבֵן וּבִלְבֵּל יַת מַצְעָא דְבִלְהָה פְּלַקְתֵּיהּ דְאָבוֹי דַהֲוָה מְסַדְרָא כָּל קָבֵיל מַצְעָא דְלֵאָה אִמֵי וְאִתְחַשֵׁיב עִילוֹי כְּאִלוּ שִׁימֵשׁ עִמָהּ וּשְׁמַע יִשְרָאֵל וּבְאִישׁ לֵיהּ וְאָמַר וַוי דִלְמָא נָפַק מִינִי פִּיסוּלָא הֵיכְמָא דְנָפַק מִן אַבְרָהָם יִשְׁמָעֵאל וּמִן אַבָּא נְפַק עֵשָו מְתִיבָא רוּחָא דְקוּדְשָׁא וְכֵן אָמַר לֵיהּ לָא תִדְחַל דְכֻלְהוֹן צַדִיקִין וְלֵית בְּהוֹן פִּיסוּלָא דְמִבָּתַר דְאִתְיְלִיד בִּנְיָמִין הֲווֹ בְּנֵי יַעֲקב תְּרֵיסַר: |
רש"י
"וישכב" - (שבת נה) מתוך שבלבל משכבו מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה ולמה בלבל וחלל יצועיו שכשמתה רחל נטל יעקב מטתו שהיתה נתונה תדיר באהל רחל ולא בשאר אהלים ונתנה באהל בלהה בא ראובן ותבע עלבון אמו אמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי לכן בלבל
"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - מתחיל לענין ראשון משנולד בנימין נשלמה המטה ומעתה ראוים להמנות ומנאן ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולן שוין וכולן צדיקים שלא חטא ראובן
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיִּשְׁכַּב – מִתּוֹךְ שֶׁבִּלְבֵּל מִשְׁכָּבוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ. וְלָמָּה בִּלְבֵּל וְחִלֵּל יְצוּעָיו? שֶׁכְּשֶׁמֵּתָה רָחֵל, נָטַל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תָּדִיר בְּאֹהֶל רָחֵל וְלֹא בִּשְׁאָר אֹהָלִים, וּנְתָנָהּ בְּאֹהֶל בִּלְהָה. בָּא רְאוּבֵן וְתָבַע עֶלְבּוֹן אִמּוֹ; אָמַר: אִם אֲחוֹת אִמִּי הָיְתָה צָרָה לְאִמִּי, שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי? לְכָךְ בִּלְבֵּל (שבת נ"ה ע"ב).
וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְנֵים עָשָׂר – מַתְחִיל לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: מִשֶּׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין, נִשְׁלְמָה הַמִּטָּה, וּמֵעַתָּה רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת, וּמְנָאָן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, לְלַמְּדֵנוּ בָּא שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים וְכֻלָּם צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן (שם).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ואם תחשוב מן ויסע ישראל עד שנים עשר תמצא בו תיבות כמנין השם המיוחד, ואולי יש בזה רמז שלא חטא ראובן שהרי העיד בו הקב"ה בשמו כמו שהעיד בשמותיהן של שבטים שחתם שמו בהם, הראובני השמעוני וכן כולן.
וכתב החכם רמב"ן כי מ"ש ויהיו בני יעקב שנים עשר להודיע שלא הוליד אחר השנים עשר, כי מה שבלבל יצועי אביו עשה כן מיראתו פן יוליד עוד מבלהה הפלגש, ועל כן הודיע הכתוב כי לא הוליד אחרי כן כלל. ועוד יגיד הכתוב ויהיו בני יעקב י"ב כי כולם שוים במעלה אחת בהויה אחת, וכשם שהם לא חטאו כך ראובן לא חטא.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא. אמר ר' סימון: קשה הוא לפני הקב"ה לעקור שלשלת יוחסין ממקומה; הדא הוא דכתיב: "ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו [לבני יוסף] וגו' ולא להתיחש לבכורה". אמור מעתה: בכורת ממון נטלה ממנו ולא בכורת יוחסין. ר' לוי ור' סימון, חד אמר: לא לראובן להתיחס; וחד אמר: אין מייחסין ליוסף אלא לראובן, ואפילו בשעת הקלקלה אין מיחסין אלא לראובן; הדא הוא דכתיב: ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וגו' ויהיו בני יעקב שנים עשר:
אמר ר' שמואל בר נחמן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: ויהיו בני יעקב שנים עשר, מלמד שכולן שקולין כאחת. אלא מה אני מקיים: וישכב את בלהה פילגש אביו? שבלבל מצע אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכבה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא חטא בא לידו; אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר: "ארור שוכב עם אשת אביו", ויבוא חטא זה לידו?! ומה אני מקיים וישכב? עלבון אמו תבע; אמר: אם אחות אמי תהא צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי? עמד ובלבל מצעה. אחרים אומרים: שתי מצעות בלבל, אחת של אביו ואחת של שכינה; היינו דכתיב: "אז חללת יצועי עלה". כתנאי: "פחז כמים אל תותר", רבי אליעזר אומר: פזת"ה חבת"ה זלת"ה. רבי יהושע אומר: פסע"ת על דת חטא"ת זני"ת. רבן גמליאל אומר: פלל"ת חלת"ה זרח"ה תפלתך. רבי אלעזר המודעי אומר: זעזעת הרתעת פרח"ה חט"א ממ"ך. ר' ירמיה בר אבא אמר: זכרת עונשו של דבר, חלית עצמך חולי גדול, פרשת מלחטוא.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לה כב"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.