ביאור:בראשית מב לז
בראשית מב לז: "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב לז.
וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו
[עריכה]ראובן הבכור מדבר בפעם האחרונה בתורה.
ראובן רצה מיד לקחת את בנימין, לחזור למצרים ולשחרר את שמעון.
ראובן לא הבין שעל קיבה מלאה, יעקב לא יסכן את בנימין בשביל שמעון.
מדוע היה כך כך חשוב לראובן למהר לשחרר את שמעון?
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ
[עריכה]ראובן מדבר ביחיד, שהוא יקח את בנימין לבדו, וילך למצרים עם בנימין, יראה לשליט, יקבל את שמעון והם יחזרו לכנען מיד.
ראובן המסכן מבטיח דברים שאין ביכולתו לקיים. אין לו צבא להכריח את השליט המצרי לעשות את רצונו, ואין לו הסבר למה יעקב חייב למהר. ראובן לא מבין מה קרה ולמה. הוא לא מקשר בין השליט למה שקרה להם, הוא לא מבין את השליט, ולכן הבטחתו היא חסרת ערך.
לפי ההמשך, אין ספק שיוסף לא היה מסכים שראובן בלבד ישוב עם בנימין. יוסף אמר: "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ" (ביאור:בראשית מב כ), והכל היה ברבים, לא שראובן יבוא לבדו. ראובן לא זכר או חשב שהשליט לא יקפיד. אין ספק שראובן היה מביא צרות על עצמו ועל בנימין, ולמזלו יעקב סרב לו. גם בעניין הבור לראובן היתה תוכנית להציל את יוסף, שנחשלה בגלל שהוא לא חשב על כל האפשרוית ולא התכונן כראוי.
הצעה מסוכנת
[עריכה]בנימין היה ילד מיוחד עם בעיות פיזיות ומנטליות, בעקבות הלידה הקשה שלו (ביאור:בראשית מג טו).
אנשים ראו בילדים כאלה סכנה בריאותית, וחשבו שאלוהים מעניש את הילד.
לא ברור אם בנימין הבין להשאר ליד אחיו ולא עזב אותם או ניסה לברוח ולאבד, אולם קיימת אפשרות שהוא היה צריך שיחזיקו אותו.
ילדים זרקו אבנים ושלחו כלבים אחרי ילדים מיוחדים, ואסור היה לילד מיוחד כזה להופיע לפני שליט.
ראובן לבדו לא היה מסוגל לשמור שבנימין לא יברח ויאבד, לא יפגע מזרים, ולא יומת על ידי השליט המצרי.
אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית
[עריכה]רש"י שואל, הרי בני ראובן הם גם בני יעקב?
לראובן היו 4 בנים, הוא מוותר על חצי מבניו. כבר ראינו מה קרה ללוט שהציע את בנותיו הבתולות לאנשי סדום, וסופו שהוא נשא את בנותיו. כאן, למזלו של ראובן, הבנים לא הענישו אותו.
יעקב כבר הפסיד בן אחד מאשתו האהובה, שהלכה לעולמה, אם הוא יפסיד את השני לא ישאר לו כלום מרחל.
לא מספיק שבנימין לא ישוב, וייתכן שגם ראובן יפגע, יעקב יצטרך ללכת ולשחוט את שני בניו של ראובן.
איך יעקב ימית אותם? ראובן יחזור ללא בנימין או לא יחזור זמן רב, אז יעקב יפיל גורל ויבחר שנים מתוך הארבע וישחוט אותם כקורבן. רק המחשבה הזו היא מזעזעת. אין ספק שאלו היו דברי סרק, שיצאו מכאב וצער של ראובן על כשלונו להיות אח בכור. ראובן חשב שהוא היה חייב למנוע את מכירתו של יוסף לעבדות בצורה חזקה יותר, ולהתנגד לשליט לאסור את שמעון. אבל לא נראה שראובן היה יכול לטפל בעניין בצורה שונה בזמן ההוא - להבדיל מיהודה, שבהמשך, לקח את רשות הדיבור ולא וויתר ליעקב (ביאור:בראשית מג ג), ולא ויתר ליוסף (ביאור:בראשית מד יח).
מידה כנגד מידה
[עריכה]מדוע בן אחד לא מספיק? מדוע לא את כל בניו (ארבע), כשם שיעקב יאבד את כל בני רחל?
לפי חוקי חמורבי (עין תחת עין - 196), אדם שהרג בן, בנו יומת, ככתוב: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ" (ויקרא כד יט), וגם: "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יט יט).
ראובן מכיר באחריותו למה שקרה ליוסף כאשר הוא נכשל להציל אותו, ועכשו אם הוא יכשל להציל את בנימין, הוא אשם במוות של שני בני יעקב, ולכן הוא מקריב את שני בניו.
אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית
[עריכה]ראובן מעניק את הזכות להמית את בניו ליעקב בלבד.
יעקב רשאי לא לבצע את העונש, וייתכן שראובן האמין שיעקב לא יהרוג את בניו, הן ראובן לא עשה חטא שמגיע לו עונש, ויעקב לא יודע מה עשו האחים ליוסף.
אובדן הבכורה
[עריכה]ראובן שמע את דברי יעקב: "יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה" (ביאור:בראשית מב לו) והבין שיעקב שם בדרגה עליונה את בני רחל.
מתוך יאוש, ראובן מקריב את עצמו ושני בניו כדי לרצות את יעקב להרשות לו לקחת ולסכן את בנימין.
בזה הרגע, ראובן למעשה מסכן ומוותר על הבכורה שלו ושל ילדיו אחריו, וזכותו לשלוט על בני ישראל.
מעמדו הדרדר מאז שהוא לקח את בלהה לביתו בנסיון לשלוט בבנימין (ביאור:בראשית לה כב), ואחר כך כשהוא פעל בסתר כדי להציל את יוסף ממות (ביאור:בראשית לז ל), ואחר כך בתלונותיו לאחיו שהם לא שמעו לו (ביאור:בראשית מב כב). עכשו זה הרגע שהוא נכשל לשכנע את אביו בצורה נכונה והראה שהוא "פַּחַז כַּמַּיִם" (ביאור:בראשית מט ד), והוא חדל להיות מנהיג האחים.