גור אריה על רש"י בראשית לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · גור אריה · על רש"י בראשית · לה · >>

פסוק ח[עריכה]

ולפיכך העלימו יום מיתתה. - מפני שהקב"ה בירך את יעקב ברכת אבלים כדכתיב ויברך אותו ופירושו ברכת אבלים והוי ליה למכתב מיתתה לאפיקי בלאה לא נכתב שום דבר ולא הוי למכתב מיתתה כיון שלא זכר שום דבל מן מיתתה. ומה שפי׳ שתעלימו יום מיממה שלא יקללו אותה שכתב ואזנך חשמענה מאחריך וגו׳ שבני אדם מספרים אחר מיטתה מה הי׳ בימיה לפיכך דוקא מיתתה העלימו מטעם זה שאין למת אשר יצא ממנו דבר רע כבוד במיתתו שהכל מספרים מה שהי׳ נחייו אע"ג דיצחק יצא ממנו עשו ולא העלימו אח מיתתו לא קשה מידי שכן אמרו רז"ל בפלק המפלת כי האם נותנת דם ובשל וגידים כל הדברים החומרים שממנו יצא הפחיתות אבל מן האב יבאו לנרים שאינם חומרים כל כך ולפיכך הפחיתות והרשעות תלוי באם מה שנתנה לו דברים פחותים רעים: