מפרשי רש"י על בראשית לה כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק ל"ה • פסוק כ"ז |
א • ב • ז • ח • י • יא • יג • יז • כב • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(כז) וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק.

רש"י

"ממרא" - שם המישור

"קרית הארבע" - שם העיר ממרא קרית הארבע איל מישור של קרית ארבע וא"ת היה לו לכתוב ממרא הקרית ארבע כן דרך המקרא בכל דבר ששמו כפול כגון זה וכגון בית לחם אבי עזר בית אל אם הוצרך להטיל בו ה"א נותנה בראש התיבה השניה (ש"א טז) בית הלחמי (שופטים ו) בעפרת אבי העזרי (מ"א טז) בנה חיאל בית האלי


רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

מַמְרֵא – שֵׁם הַמִּישׁוֹר.
קִרְיַת הָאַרְבַּע – שֵׁם הָעִיר.
מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע – אֶל מִישׁוֹר שֶׁל קִרְיַת אַרְבַּע. וְאִם תֹּאמַר, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: 'מַמְרֵא הַקִּרְיַת אַרְבַּע'? כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא בְּכָל דָּבָר שֶׁשְּׁמוֹ כָּפוּל, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן "בֵּית לֶחֶם", "אֲבִי עֶזֶר", "בֵּית אֵל", אִם הֻצְרַךְ לְהַטִּיל בּוֹ הֵ"א, נוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה: "בֵּית הַלַּחְמִי" (שמ"א טז,א); "בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי" (שופטים ו,כד); "בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי" (מל"א טז,לד).

מפרשי רש"י

גור אריה

לפירוש "גור אריה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[יד] שם העיר ממרא קרית הארבע אל מישור וכו'. דלא יתכן לומר כי "קרית" רוצה לומר עיר של ארבע, דכיון דכתיב לעיל בפרשת חיי שרה (כג, ב) "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון", והוי למכתב 'ותמת שרה בחברון קרית ארבע', ולמה אמר "קרית ארבע היא חברון", אלא על כרחך צריך לומר דשם העיר "קרית ארבע". ועוד שאין לפרש עיר של אדם שנקרא "ארבע" (יהושע י"ד, ט"ו), שלא תבא על שם אדם ה' הידיעה, וכתיב "הארבע" בה"א, אבל על שם העיר כתב ה"א הידיעה, שאין שם העיר בשם העצם "ארבע" - דעדיין היה קשה שלא תבא ה"א הידיעה על שם העיר כמו על שם אדם, אבל רוצה לומר כי הוא שם היחוס, שהעיר מתיחסת אל ארבע, והוא כמו "ישי בית הלחמי" (שמואל א ט"ז, א') שהוא גם כן שם היחוס, שדוד היה מתיחס אל בית לחם שהוא מקומו. וכן "בית האלי" (מלכים א ט"ז, ל"ד) "אבי העזרי" (שופטים ו', כ"ד) - שם יחוס המקום הוא, ועל זה בא ה"א הידיעה בכל מקום, כך יראה. והרא"ם פירש כי מפני כי שם העיר מורכב משני שמות - הוא כמו שם התאר, ויבא על השם ה"א הידיעה. ולא הראה אחר כמוה, כי כל אלו שמות היחוס הם, ואינם שמות העצם: