ספרי על דברים/ראה/פיסקא צו

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא צו - פיסקא הבאה

לא תבנה עוד. לא תעשה אותה אפילו גנות ופרדסים, אפילו שובך יוני הרדסאות; כדברי רבי עקיבא.

ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. מכאן אמרו (ע"ז מט), "נטל [ממנה] מקל או מזלג או כרכר או שרביט - כולם אסורים בהנאה. מה יעשה להם? יוליכם לים המלח. כללו של דבר - כל הנהנה מעבודה זרה, יוליך הנאה לים המלח".

למען ישוב ה' מחרון אפו. כל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם. נסתלקה עבודה זרה - נסתלק החרון.

ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. (שבת קטו) "רבן גמליאל ברבי אומר, כל זמן שאתה מרחם על הבריות, מרחמים עליך מן השמים".

כאשר נשבע לאבותיך. הכל בזכות אבותיך.

כי תשמע בקול ה' א-להיך [לשמור]. מכאן אמרו, התחיל אדם לשמוע קימעא, סופו משמיעים לו הרבה.

לשמור את כל (מצוותי) [מצותיו] אשר אנכי מצוך היום. שתהא מצוה קלה חביבה עליך כחמורה.

(כי בך בחר ה' א-להיך) [לעשות הישר בעיני ה' א-להיך]. זו שאמר ר' ישמעאל, "הישר" בעיני שמים.

בנים אתם לה' א-להיכם. (קדושין לו) ר' יהודה אומר, אם נוהגים אתם כבנים הרי אתם בנים, ואם לאו אין אתם בנים. ר' מאיר אומר, בין כך ובין כך בנים אתם לה' א-להיכם, וכן הוא אומר: והיה מספר בני ישראל כחול הים, [והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי].

לא תתגודדו. (יבמות יג) לא תעשו אגודות [אגודות], אלא היו כלכם אגודה אחת. וכן הוא אומר (עמוס ט): ואגודתו על ארץ יסדה.

ד"א לא תתגודדו. לא (תתגודדו כדרך שאחרים מתגודדין) [תתעדדו כדרך שאחרים מתעדדין]^[1], שנאמר (מ"א יח) ויתגודדו (בחרבות) כמשפטם [בחרבות].

ולא תשימו קרחה. (מכות כ) יכול לא יהיו חייבים אלא [על] בין העינים בלבד? מנין לרבות את כל הראש? ת"ל (ויקרא כא) בראשם, לרבות את כל הראש.

[ומנין שחייב על כל קרחה וקרחה? ת"ל לא יקרחו קרחה].

יכול הכהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, חייבים על כל קרחה וקרחה, וחייבים על הראש כבין העינים; אבל ישראל שלא ריבה בהם הכתוב מצות יתירות - לא יהיו חייבים אלא אחת, ולא יהיו חייבים אלא [על] בין העינים בלבד? ת"ל "קרחה" "קרחה" לגזירה שוה - מה קרחה האמורה בכהנים חייבים על כל קרחה וקרחה, וחייבים על הראש כבין העינים; אף קרחה האמורה בישראל - חייבין על כל קרחה וקרחה, וחייבין על כל הראש כבין העינים. [ו]מה קרחה האמורה בישראל, אין חייבים אלא על המת בלבד; אף קרחה האמורה בכהנים, אין חייבים אלא על המת.

1. הנוסח ע"פ הרב ע"צ מלמד, בספרו מפרשי המקרא, כרך א עמ' 7, ושם מביא סימוכין ומקורות -- ויקיעורך