קטגוריה:דברים יב כד
לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים.
לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.
לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
לֹ֖א לֹ֖א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תֹּאכְלֶ֑נּוּ תֹּאכְלֶ֑ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2ms/Sp3ms עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הָאָ֥רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ תִּשְׁפְּכֶ֖ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8210
מורפ': HVqi2ms/Sp3ms כַּמָּֽיִם כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מָּֽיִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: k/4325
מורפ': HRd/Ncmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
לֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
תֹּאכְלֶ֑נּוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַל־הָאָ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
כַּמָּֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא תֹּאכְלֶנּוּ, עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תֵיכְלִנֵּיהּ עַל אַרְעָא תֵּישְׁדִנֵּיהּ כְּמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֵיכְלוּנֵיהּ עַל אַרְעָא תִשְׁדוּנֵיהּ הֵי כְמַיָּא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
(שם) רבי אליעזר אומר, ומה פסח שאין חייבים על בשולו - חייבים על אכילתו, בשר בחלב שחייבים על בשולו - אינו דין שחייבים על אכילתו! פטום הקטרת יוכיח, שחייבים על פטומה ואין חייבים על ריחה, ואף אתה אל תתמה על בשר בחלב, שאף על פי שחייבים על בשולו - שלא יהו חייבים על אכילתו; ת"ל: לא תאכל - לרבות בשר בחלב.
(מכות כג) (רבן גמליאל אומר, הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכול הדם. מה דם שאין בכל המצות קל ממנו, הזהירך הכתוב עליו; שאר מצות על אחת כמה וכמה).
מלבי"ם - התורה והמצוה
מד.
לא תאכלנו . הוא מיותר, ומרבה איסור אכילת בשר בחלב. ובחולין קטו מפרש לה, שהוא דבר הלמד מענינו, "במה הכתוב מדבר בשני מינים", ונדחקו רש"י ותוס'.
ולדעתי הנה במכילתא משפטים רל אמר, "איסי אומר ולא תאכל הנפש עם הבשר - להביא בב"ח, שאסור באכילה". ונראה פירושו, שס"ל כר"מ בנדה ט, שדם נעכר ונעשה חלב. ועפ"ז אמר בבכורות ו ע"ב, שמה שחלב מותר באכילה הוא חדוש, כי שרשו הוא דם. ועפ"ז ס"ל לאיסי לפרש, רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש - ולא תאכל הנפש הזה, שהוא הדם, כשהוא עם הבשר ביחד. והיינו אם נעכר ונעשה חלב, שאז בפ"ע מותר, ועם הבשר אסור.
ופה קאי בשטת ר' חנינא בן גמליאל, שמ"ש ולא תאכל הנפש עם הבשר - מזהיר על הדם מן החי. וכשאוכל אבמה"ח עם דמו, ומוזהר משום לא תאכל הנפש ומשום לא תאכל הבשר - מפרש מה שכפל לא תאכלנו, שהכנוי דינו כאלו נכפל הפעל שנית. ופי' לא תאכלנו - היינו הנפש עם הבשר. ומדבר ג"כ בשני מינים, שלא יאכל הנפש ביחד עם הבשר. ר"ל שמוזהר על שניהם, אם דם הזה שהוא הנפש נעכר ונעשה חלב, לא יאכלנו ביחד עם הבשר. כי דבר הלמד מענינו הוא, שמדבר בשני מינים - הנפש שהוא החלב עם הבשר, כי הכנוי מציין הענין הנאמר למעלה.
ומ"ש "והלא דין הוא" - עיין במכלתא שם בזה באופנים אחרים.
ומ"ש "ר"ג אומר וכו'" - מחקו הגר"א מכאן, כי מקומו למעלה ( ראה יב ).
רש"י
גור אריה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "דברים יב כד"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.