מ"ג דברים יב כד
כתיב:
לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים.
מנוקד:
לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.
עם טעמים:
לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תֵיכְלִנֵּיהּ עַל אַרְעָא תֵּישְׁדִנֵּיהּ כְּמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֵיכְלוּנֵיהּ עַל אַרְעָא תִשְׁדוּנֵיהּ הֵי כְמַיָּא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
(שם) רבי אליעזר אומר, ומה פסח שאין חייבים על בשולו - חייבים על אכילתו, בשר בחלב שחייבים על בשולו - אינו דין שחייבים על אכילתו! פטום הקטרת יוכיח, שחייבים על פטומה ואין חייבים על ריחה, ואף אתה אל תתמה על בשר בחלב, שאף על פי שחייבים על בשולו - שלא יהו חייבים על אכילתו; ת"ל: לא תאכל - לרבות בשר בחלב.
(מכות כג) (רבן גמליאל אומר, הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכול הדם. מה דם שאין בכל המצות קל ממנו, הזהירך הכתוב עליו; שאר מצות על אחת כמה וכמה).
מלבי"ם - התורה והמצוה
מד.
לא תאכלנו . הוא מיותר, ומרבה איסור אכילת בשר בחלב. ובחולין קטו מפרש לה, שהוא דבר הלמד מענינו, "במה הכתוב מדבר בשני מינים", ונדחקו רש"י ותוס'.
ולדעתי הנה במכילתא משפטים רל אמר, "איסי אומר ולא תאכל הנפש עם הבשר - להביא בב"ח, שאסור באכילה". ונראה פירושו, שס"ל כר"מ בנדה ט, שדם נעכר ונעשה חלב. ועפ"ז אמר בבכורות ו ע"ב, שמה שחלב מותר באכילה הוא חדוש, כי שרשו הוא דם. ועפ"ז ס"ל לאיסי לפרש, רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש - ולא תאכל הנפש הזה, שהוא הדם, כשהוא עם הבשר ביחד. והיינו אם נעכר ונעשה חלב, שאז בפ"ע מותר, ועם הבשר אסור.
ופה קאי בשטת ר' חנינא בן גמליאל, שמ"ש ולא תאכל הנפש עם הבשר - מזהיר על הדם מן החי. וכשאוכל אבמה"ח עם דמו, ומוזהר משום לא תאכל הנפש ומשום לא תאכל הבשר - מפרש מה שכפל לא תאכלנו, שהכנוי דינו כאלו נכפל הפעל שנית. ופי' לא תאכלנו - היינו הנפש עם הבשר. ומדבר ג"כ בשני מינים, שלא יאכל הנפש ביחד עם הבשר. ר"ל שמוזהר על שניהם, אם דם הזה שהוא הנפש נעכר ונעשה חלב, לא יאכלנו ביחד עם הבשר. כי דבר הלמד מענינו הוא, שמדבר בשני מינים - הנפש שהוא החלב עם הבשר, כי הכנוי מציין הענין הנאמר למעלה.
ומ"ש "והלא דין הוא" - עיין במכלתא שם בזה באופנים אחרים.
ומ"ש "ר"ג אומר וכו'" - מחקו הגר"א מכאן, כי מקומו למעלה ( ראה יב ).
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •