(דניאל ו יא): "וְדָנִיֵּאל, כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא, עַל לְבַיְתֵהּ, וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ, כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה".

ובעברית: "וְדָנִיֵּאל, כַּאֲשֶׁר (למרות ש-) יָדַע שֶׁנִּרְשַׁם הַכְּתָב (החוק האוסר לבקש בקשות מאף ישות פרט למלך) , נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וְחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ נֶגֶד (בכיוון-) יְרוּשָׁלַיִם, וּזְמַנִּים שְׁלשָׁה בַּיּוֹם הוּא כוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כָּל-עֻמַּת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה (ככל אשר נהג לעשות) מִלִּפְנֵי זֶה".

דניאל התפלל לה', למרות שהיה חוק הקובע, שכל מי שיבקש בקשות מישות כלשהי שאינה מלך פרס - יוצא להורג. מדוע דניאל מסר את נפשו על התפילה? ראו ביאור:דניאל ו טו .

בדרך אגב, הפסוק מתאר את מנהגי התפילה של דניאל, וחכמי התלמוד למדו מכאן כמה הלכות הקשורות לתפילה:

• דניאל התפלל עם חלונות פתוחים, ומכאן, "לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר וכוין פתיחן ליה" (רבי חייא בר אבא, בבלי ברכות לא א ) ; "שגורמין לו שיכוין לבו: שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע" (רש"י על בבלי ברכות לד ב ) . ועוד: תפילה עם חלונות פתוחים מקשרת את התפילה למציאות. המתפלל אינו מתנתק מהמציאות אל עולם רוחני עליון ומנותק, אלא להיפך, מתחבר אל המציאות ומחבר אותה אל ה'.
• התפילה צריכה להיות לכיוון ירושלים, וגם החלונות צריכים להיות לכיוון ירושלים: "וצריך לפתוח חלונות או פתחים כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן שנאמר וכוין פתיחן ליה בעיליתיה" (

רמב"ם הלכות תפילה ה ו ) ; "צריך שיהיו החלונות לצד שמתפלל. ולכן הביא ראיה מקרא דדניאל, שאצלו היו פתוחים חלונות לצד ירושלים, מפני שהתפלל כנגד ירושלים" ( ערוך השולחן אורח חיים צ ) . נגד ירושלים - כי ירושלים צריכה להיות תמיד לנגד עינינו (נגד- = לפני העיניים ).

• דניאל התפלל שלוש פעמים ביום, ומכאן, "יכול יתפלל אדם כל היום כלו? - כבר מפורש על ידי דניאל: וזמנין תלתא" (רבי חייא בר אבא, בבלי ברכות לא א ) .
• " "יכול משבא לגולה הוחלה (" "התפלה הזאת, אבל קודם לכן לא היה רגיל בכך)" "? - כבר נאמר די הוא עבד מן קדמת דנא" " (רבי חייא בר אבא, בבלי ברכות לא א )   - לדניאל היה מנהג קבוע, עוד לפני הגלות, להתפלל שלוש פעמים ביום. מסתבר שדניאל היה בין הראשונים שנהגו להתפלל באופן קבוע, שהרי הכתוב אינו מציין מנהג זה כמנהג יהודי כללי, אלא כמנהג פרטי של דניאל.
• דניאל התפלל לא רק שלוש פעמים, אלא בשלושה זמנים שונים, ומכאן, "יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? כבר פירש בדניאל: וְזִימְנִין תְּלָתָא בְּיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ" ( דברים רבה ב א ) . חכמי התלמוד למדו הלכה זו מ (תהלים נה יח): "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי": "יכול יהא כוללן (לשלש תפלות הללו) בבת אחת? - כבר מפורש על ידי דוד, דכתיב ערב ובקר וצהרים" (רבי חייא בר אבא, בבלי ברכות לא א ) . אמנם, ע"פ הפשט, שם המשורר מתאר מצב מיוחד, שהיה בצרה ונזקק לישועה, ולכן התפלל שוב ושוב בכל עת עד שה' שמע בקולו. דניאל הוא הראשון שנאמר עליו שנהג להתפלל שלוש פעמים ביום בקביעות, בכל מצב.
• דניאל היה מוכן למסור את נפשו על התפילה; מכאן אנו למדים עד כמה חשובה היא התפילה שלוש פעמים ביום: "יקרתו הגיעני הלאני והלמני ומרורים השביעני, כי הוא מגיד חדשות, כי יצאו אנשים בני בלי עול מלכות שמים, להפר בריתות בנכלי דתות חדשים מקרוב באו, ואחת דתם להיות בית תפלתם כל ימי השבוע סגורה ומסוגרת וביום השבת יפתח... מה אשיב, הלא ידוע ומפורסם כי דניאל איש חמודות תלת זימני ביומא הוי בריך על ברכותי ומצלי מודי קדם אלהא כל קבל דהוא עבד מקדמת דנא, מבואר מזה שגם מקדמת דנא, טרם שנגזרה גזירת הכשדים, הוי מתפלל שלש פעמים בכל יום ויום, ולא בשבת לבד! וחז"ל בברכות ל"א ע"א אמרו מן קדמת דנא אפי' בזמן שבהמ"ק קיים כדאיתא התם יכול בגולה הוחלה עייש"ה, אבל לכל הפחות נילוף מיני' שגם קודם היותו בעת צרה וגזרה הי' מתפלל בכל יום. ומש"ה לא הבאתי ראי' מדהע"ה "ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה", כי יש מקום לבע"ד לחלוק שהי' זה בעת צרתו, אבל דניאל אשר תילתא במלכותא הוי שליט והתפלל ג"פ בכל יום ויום ומסר נפשו לגוב אריות ומשמים הסכימו על ידו ונעשה לו נס וניצול ולא עביד רחמנא ניסא לשקרי" ( שו"ת חתם סופר ליקוטים פד ) .