רש"י על דניאל ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דניאל · ו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שיתין ותרתין" - למה מנה שנותיו לומר לך ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים (צ"ל יהויכין) נולד שטנו דריוש מגלות יכניה ועד כאן ס"ב שנה ואמר מר גלו בימי יהויכין בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמנה לנבוכדנצר נשתיירו לנבוכדנצר ל"ז שהרי מ"ה מלך ושלשה ועשרים דאויל מרודך כמ"ש רז"ל במסכת מגילה ב' שעבדו לבלשצר הרי ס"ב

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועלא מנהון" - ולמעלה מהן

"די להון אחשדרפניא" - שיתנו האחשדרפניא הללו עצה לשלשה האפרכים

"ומלכא לא להוא נזיק" - והמלך לא יהא נפסד בשום דבר מלכות המוטל עליהם לעשות

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דנייאל דנה" - דנייאל זה

"מתנצח" - מתגבר

"ומלכא עשית" - המלך היה חושב בלבו להקימו על כולם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוו בעין עלה" - היו מבקשים עלילה למצוא לדנייאל בדבר המלכות שיוכלו להלשין עליו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"די לא נהשכח" - אמרו ביניהם לא נמצא לדנייאל זה שום עלילה

"להן השכחנא עלוהי" - אבל נמצא עליו עלילה ע"י תורת אלהיו אם נוכל לבקש מאת פני המלך שום גזירה שיגזור להעבירו על תורתו והוא לא יקיים את מצות המלך והרי העלילה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרגישו" - משמשו על המלך

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתיעטו" - נועצו

"לקימא קים מלכא" - להחזיק בדת המלך בכח לפי שמחדש באת למלוך וממדינה אחרת אתה וצריך חיזוק

"די יבעא בעו" - אשר יבקש שום בקשה

"להן מנך מלכא" - זולתי ממך המלך

"לגוב אריותא" - לבור שאריות המלך שם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תקים אסרא" - תעמיד חק זה

"די לא להשניה" - שלא לשנות כדת מדי ופרס

"די לא תעדא" - שלא תעבור

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כדי ידע" - וכאשר ידע

"וכוין פתיחין ליה בעליתה" - בעלייתו

"נגד ירושלם" - לצד ב"ה ואע"פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם (מלכים א ח)

"ברך על ברכוהי" - כורע על ברכיו

"וזמנין תלתא" - ערבית ושחרית ומנחה

"כל קבל די הוה עבד וגו'" - ככל אשר היה עושה לפני זאת

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרגישו" - משמשו ותפשו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על אסר מלכא" - על בטול אסור המלך אשר באו להלשין

"יציבא מילתא" - אמת הדבר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא שם עלך מלכא טעם" - לא נתן לב ועצה לחוש על גזירותיך

"בעא בעותיה" - מתפלל תפלתו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כדי מלתא שמע" - כאשר שמע הדבר

"שגיא באש עלוהי" - הרבה הרע בעיניו שהיה אוהב את דנייאל וקשה עליו מיתתו

"ועל דנייאל שם בל לשיזבותיה" - על דנייאל שם דחוי לדחות הדבר להצילו ואמר להם איני מאמין לכם

"בל" - איני יודע דוגמתו אך ענינו יורה פתרונו

"ועד מעלי שמשא" - ועד בא השמש היה משתדל להצילו אבל כשהגיע זמן תפילתו כרע להקב"ה על ברכיו והתפלל תפלתו ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"די מלכא יהקם" - אשר המלך יגזור ויעמוד לא לאדם לשנותו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתית אבן חדא" - והובאת אבן אחת בכל ארץ בבל אין אבן כי אם לבנים כמ"ש הבה נלבנה לבנים (בראשית יא) למדנו שאין אבן בבבל ולפי שעה הביאוה מלאכים מא"י אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדנייאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא סא"א

"ושמת על פים גובא" - הושמה על פי הגומא

"בעזקתיה" - בטבעתו שלא יזיזוה ממקומו וישליכו עליו אבנים להרגו

"די לא תשנא צבו בדנייאל" - שלא ישתנה רצונו כלומר שלא יעשו לו היזק שלא כרצונו (ס"א כרצונם)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובת טות" - לן בתענית

"ודחון" - ושלחן במשנה כך פתר דונש לא הכניסו לפניו שלחן לאכול

"ושנתה נדת עלוהי" - נדדה שנתו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשפרפרא" - בעלות שחר והרבה יש בתרגום יונתן

"יקום בנגהא" - עמד לאור הבוקר ולא בשלש שעות כשאר מלכים

"ובהתבהלה לגובא די אריותא אזל" - ובבהלה לחפירת האריות אזל

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חבולה לא עבדת" - שום דבר כיעור ושקר לא עשיתי

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שגיא טאב עלוהי" - הרבה הוטב בעיניו

"ולדנייאל" - ואת דנייאל צוה להעלות מן הבור

"די הימן באלהיה" - אשר האמין באלהיו

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"די אכלו קרצוהי" - אשר הלשינו עליו

"ולא מטו לארעית גובא" - לא הגיעו לתחתיות הבור עד שמשלו בהם האריות וכל עצמותיהם הדיקו

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באדין דריוש מלכא וכו' די דארין בכל ארעא" - שדרין בכל הארץ שלמכון יסגא

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובמלכות כורש" - שמלך אחר דריוש שלא מלך דריוש המדי אלא שנה אחת ונהרג במלחמה כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון והמליכו את כורש חתנו עליהם בתוך החיל