קטגוריה:דניאל ו כד

וְאֶת דָּנִיֵּאל צִוָּה לְהַעֲלוֹת מִן הַגֹּב

אֲזַי הַמֶּלֶךְ מְאֹד יָטַב עָלָיו

לאחר שהשליט שאל בהתרגשות האם דניאל חי, והוא קיבל תשובה מכובדת שהראתה שדניאל חי ולא פגוע, רק אזי המלך הרגיש טוב.

לא ברור איך העורך ידע שהשליט הרגיש 'טוב מאוד', "מַלְכָּא שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי", אולם לפי מעשי השליט ניתן להבין שהוא שמח, ומיד פקד לפתוח את גוב האריות ולהעלות את דניאל.
אם דניאל לא היה עונה או עונה בחולשה, אז השליט לא היה פותח ובודק את מצבו? אולי דניאל פצוע ועם מעט עזרה הוא ישאר בחיים?
השליט החליט: אם אלוהים לא הציל את דניאל בצורה מוחלטת, תשאר השאלה האם אלוהים הוא חזק מספיק ודניאל עבר את הנסיון בהצלחה, ואז אין צורך להציל אותו.

וְאֶת דָּנִיֵּאל צִוָּה לְהַעֲלוֹת מִן הַגֹּב

לא סביר שלגוב האריות היה רק פתח אחד, הן אי אפשר להשליך את האריות דרך החור לתוך המכלאה שלהם. סביר שהיו פתחים נוספים שדרכם האכילו את האריות וניקו את המגרש שלהם. השליט לא רצה למשוך תשומת לב לפתחים הנוספים שהוא לא חתם בטבעתו עליהם כדי להבטיח שהדלתות האלה לא יפתחו, ולא יכנס איש לעזור לדניאל.

להעלות את דניאל? לא נאמר שהורידו סולם ואנשי המלך ירדו למטה והעלו את דניאל. לא נאמר שהורידו ערסל וכך העלו את דניאל, כמו שמעלים מים מבאר בעזרת גלגלה. סביר שהורידו סולם מעץ או סולם חבלים, ועליו דניאל טיפס מעצמו. גם זה הראה שהוא לא פגוע ויכול להרים את גופו.

ברגע זה הנסיון של דניאל הושלם. הוא הושלך לגוב האריות כדי לוודא שאלוהיו הוא אלוהי אמת ולכן מותר לבקש ממנו בקשות. המלך מאשר שדניאל הצליח, ולכן האנשים שהאשימו אותו נכשלו וגורלם נחרץ למוות לפי חוקי חמורבי מספר 1.

וְכָל חַבָּלָה לֹא נִמְצְאָה בוֹ, שֶׁהֶאֱמִין בֵּאלֹהָיו

העורך קובע שדניאל ניצל בזכות "דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ" (שֶׁהֶאֱמִין בֵּאלֹהָיו).
אין ספק שהרבה אנשים במאות דורות האמינו באלוהים ברגעים האחרונים לחייהם, וחלק ניצל וחלק לא, בלי קשר גדול לעוצמת האמונה.

כאן לאלוהים היתה סיבה חשובה לעזור. ירושלים חרבה ובית המקדש נשרף כפי שצפו הנביאים. העם בגלות. עשרת השבטים שהוגלו לפני כן כבר אבדו ונכחדו. אם אלוהים לא ישיב להם את הבטחון והאמונה גם שבט יהודה ובנימין יכחדו תוך זמן קצר. אלוהים היה חייב ליצור את הנסיונות האלה, בהם ארבעת הילדים שהובאו לבבל יתחצפו ויקראו טגר על שליט בבל, ויטענו שהם נשמעים רק לאלוהי ישראל שבשמים, ויסרבו לעשות את חוקי השליט שנועדו לפגוע בכבודו של אלוהים. ואז אלוהים יציל אותם בנס פלאי, השליט יכיר בגדולת אלוהים, יכריז שחובה על היהודים והגויים לכבד את אלוהי ישראל, והיהודים יצהלו וישמחו.

הכתוב מדגיש "וְכָל חַבָּלָה לֹא נִמְצְאָה בוֹ", כלומר, אפילו כאשר השליכו אותו לגוב מהפתח למעלה, גם אז הוא לא נפגע מהנפילה על הסלעים. אלוהים אפילו הציל אותו בנפילה הפלאית הזאת.

סביר שהיו שם מדרגות או סולם או מתקן אחר שבו הורידו אנשים בזהירות, כאשר השליט לא רצה לפגוע בהם. סביר שהאריות לא פגעו בדניאל כי הם לא היו שם, או שמשרתי השליט עזרו לווזיר הנכבד לשרוד את האריות, אם בעזרת אוכל, סמים, אש, סולם וכד'.