ביאור:דניאל ו כג
דניאל ו כג: "אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי; כָּל קֳבֵל דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי, וְאַף קדמיך (קָדָמָךְ) מַלְכָּא חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֱלֹהַי שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּנִי, כָּל עֻמַּת שֶׁלְּפָנָיו זְכוּת נִמְצְאָה לִי, וְאַף לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ חִבּוּל לֹא עָשִׂיתִי.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו כג.
אֱלֹהַי שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּנִי[עריכה]
וְלֹא חִבְּלוּנִי, כָּל עֻמַּת שֶׁלְּפָנָיו זְכוּת נִמְצְאָה לִי[עריכה]
דניאל מודיע לשליט שלא קרתה לו כל חבלה, והוא מיד מסביר שכל זה קרה לו בגלל שנמצאה לו זכות לפני אלוהי השמים.
בצורה זאת דניאל מצדיק את עצמו ומוכיח לשליט שהוא לא היה אשם בדבר, והשליט שלח אותו לעונש ללא הצדקה.
למעשה אדם יכול להיות אשם לפני השליט, אבל צודק לפני אלוהים, ואלוהים יציל אותו מיד השליט כרצונו.
יש כאן גם אזהרה לאנשים אחרים לא לעשות את הנסיון הזה, כי ייתכן שאלוהים לא ימצא להם מספיק נקודות זכות והם יפגעו קשות.
אֱלֹהַי שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּנִי[עריכה]
דניאל מצהיר "אֱלֹהַי שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּנִי".
- לא ברור איך דניאל ראה דבר בחושך לאחר שהאבן הגדולה הונחה על פי גוב האריות (ביאור:דניאל ו יח). כנראה שלמרות שהניחו את האבן והשמש שקעה, בכל זאת היו פתחים קטנים ונכנס אור כוכבים או אור הירח.
- דניאל מצהיר שהוא ראה יצור בדמות אדם, וקרא לו מלאך אלוהים. לא נאמר שהופיע מלאך עם כנפים או שהוא הקרין אור אלוהי. הנה יעקב נאבק עם מלאך אלוהים ובכל זאת ליעקב הוא נראה כאיש (ביאור:בראשית לב כה), והמלאכים שבאו לאברהם להודיע לשרה שהיא תלד בן, נראו כאנשים רגילים ככתוב: "הִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו" (ביאור:בראשית יח ב), וגם לאנשי סדום הם נראו כאנשים רגילים, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (ביאור:בראשית יט א).
- לנו ברור שאלוהים עשה נס והציל את דניאל. אולם אם מסתכלים במילים כפשוטם, אז דניאל מודיע: כאילו בפקודת אלוהים, נכנס איש למכלאת האריות וגרם לאריות להחזיק את פיהם סגור. לא ברור איך הוא סגר את פיהם - בעזרת אוכל רב, אוכל מסומם, קשר אותם בחבל, העביר אותם לכלוב אחר, או אמצעי אחר. דניאל לא סיפר אם האריות ניסו להתקיף אותו ולא יכלו בגלל כלי הגנה בידי האיש. כל שאנו יודעים זה שהיה איש שעזר לו, ודניאל טוען שאלוהים שלח אותו. סיפור דומה היה לשלשת חבריו של דניאל שהושלכו לכבשן, וגם שם הופיע איש רביעי שעזר להם, ככתוב: "הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים, מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים" (ביאור:דניאל ג כה).
נראה שאם זה היה מלאך או איש שבא לעזור לדניאל, דניאל לא משקר לשליט, וכל אחד יכול לחשוב כרצונו.
- השליט ואנחנו בחרנו לקבוע מדברי דניאל שהיה פה נס אלוהי, ושאלוהים הציל את דניאל מהאריות.
וְאַף לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ חִבּוּל לֹא עָשִׂיתִי[עריכה]
דניאל משתמש בנס לטעון שגם לפני השליט הוא לא חטא.
הדבר מזכיר את דברי יוסף לשר המשקים, "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (ביאור:בראשית מ טו). יוסף באמת לא חטא כאשר אשת פוטיפר החזיקה בו, ולכן אשת פוטיפר אמרה שהוא 'נס' (ביאור:בראשית לט טו) (חף מפשע נס, פושע בורח).
אולם כאן יש בעיה במעשי דניאל:
- דניאל היה "מִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו" (ביאור:דניאל ו יא) ולא בקש כל בקשה מאלוה או אדם - לכן למעשה הוא לא עבר עבירה. אפילו כאשר הוא הואשם ונקבע שהוא יושלך לאריות הוא לא עבר על החוק ולא ביקש מהשליט (איש) לשנות את העונש.
- אולם לאנשים אחרים, שלא שומעים או יודעים מה דניאל עושה, ההתנהגות שלו בפומבי, עם חלון פתוח, כהרגלו שלוש פעמים ביום, נראתה כעבירה על חוק-השליט האוסר לבקש מאלוה או איש כל בקשה במשך שלושים ימים (ביאור:דניאל ו ח). כך, מחמת הספק, דניאל בייש את השליט, ועבר על מטרת החוק.