ביאור:דניאל ו יז
דניאל ו יז: "בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר, וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל, וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: אֱלָהָךְ דִּי אנתה (אַנְתְּ) פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא, הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי הַמֶּלֶךְ צִוָּה וְהֵבִיאוּ אֶת דָּנִיֵּאל, וְהִשְׁלִיכוּ לְגֹב הָאֲרָיוֹת; עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לְדָנִיֵּאל: אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הוּא יַצִּילֶךָ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו יז.
אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הוּא יַצִּילֶךָ[עריכה]
אֲזַי הַמֶּלֶךְ צִוָּה וְהֵבִיאוּ אֶת דָּנִיֵּאל[עריכה]
האחשדרפנים הנוכלים, שרצו להפטר מדניאל, לחצו על השליט לבצע את פקודתו להשליך את דניאל לגוב האריות.
השליט השתהה עד בוא השמש בערב.
הנוכלים המשיכו ללחוץ על השליט שהוא מפר את החוק הפרסי, שחוק שפורסם אין לשנות, ובצורה זו הם אימו עליו שהם ילשינו עליו לכורש מלך פרס.
- נראה שבשלב זה השליט נכנע ללחץ וקרא לדניאל.
כבוד גדול - השליט הזמין את דניאל לעמוד לפניו, והוא דיבר עליו אישית.
ומה דניאל עשה?[עריכה]
דניאל ידע אודות החוק, ובידיעה ברורה הוא התעלם ממנו והמשיך להתפלל ולברך את אלוהים.
לאחר שדיווחו עליו לשליט הוא לא התערב ולא בקש מהשליט להוסיף הסברים לחוק: להגביל את זמן השהיה, להגביל את המרחק שדניאל יוכנס לאריות, לאפשר לדניאל לקחת חפצים להגנתו, וכד'.
נראה שדניאל החליט שהוא יכנס, ואלוהים יעשה כרצונו - יציל אותו או לא.
ומה עמד לפני אלוהים?[עריכה]
אלוהים העניש את ממלכת ישראל. הם הוגלו לאשור, ובזמן הזה הם למעשה אבדו וכחדו.
אלוהים גם העניש את ממלכת יהודה. הרס את בית המקדש, העם הופץ וחלק גדול ברח למצרים, ושארית העם הוגלתה לבבל.
אלוהים הבין שבני שבט יהודה ובנימין יאבדו גם הם אם הם לא יראו את כוחו ועוצמתו, ויצרו לעצמם סיפורי גבורה והצלחה.
אלוהים כבר הציל את שלושת חבריו של דניאל באש (ביאור:דניאל ג כה), ועכשו דניאל עומד להכנס לגוב האריות.
- כל עתיד העם עמד על המאזנים.
אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הוּא יַצִּילֶךָ[עריכה]
השליט אמר לדניאל: "אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הוּא יַצִּילֶךָ".
השליט הבין שדניאל מוכן לקחת את הסיכון, וייתכן שאפילו הוא רוצה לנסות את אלוהים, להצליח בנסיון, ולהראות לכל היהודים ואנשי העולם את גדולתו של אלוהים.
דיברי השליט יכולים להיות:
- מילות בוז - הנה אתה הולך למות בגלל השטוית שלך, שאלוהים שאתה מתפלל לו יציל אותך שלא מדרך הטבע!
- מילות יאוש - עשיתי כמיטב יכולתי, זאת לא אשמתי, אלוהים יציל אותך כרצונו.
- מילות ברכה ועידוד - אני אוהב אותך, אבל אין לי ברירה אלא לבצע את החוק, אני בטוח שאלוהים, שהתפללת לו, יציל אותך ויראה את כוחו ועוצמתו.
- מילות ביטול החוק הטפשי - השליט מאשר לדניאל לבקש מאלוהיו שיציל אותו.
במשך היום, דניאל ידע שבסוף הוא יזרק לאריות, סביר שדניאל פעל להצלתו.
אולם:
- לא נאמר שהוא התאבל על מותו כמרדכי (ביאור:אסתר ד א), וכפי שעשו היהודים כששמעו את פקודת המן (ביאור:אסתר ד ג).
- לא נאמר שהוא התפלל לאלוהים שיציל אותו.
- לא נאמר שהוא ניסה לברוח.
- לא נאמר שהוא התווכח או הסביר לשליט.
הוּא יַצִּילֶךָ[עריכה]
דניאל היה בכיר בארמון. רק השליט היה מעליו.
המשרתים ראו שהשליט אוהב את דניאל. אם דניאל ביקש את עזרתם, הם לבטח חששו שאדם אחר יעזור לדניאל או אלוהים יציל אותו, ואז אחרי הנצלו הוא יעניש אותם. לכן לא היתה להם ברירה אלא לעזור לו.
סביר שדניאל הכין תוכנית הצלה, וכך כל עם ישראל צריך לחשוב שאלוהים עוזר לאלה שעוזרים לעצמם.
- נאמר שדניאל נשלח לגוב האריות, אבל אין דבר בכתוב שמראה שהאריות היו בתוך הגוב הזה באותו זמן.
- דניאל היה יכול לפקוד על המטפלים באריות להאכיל את האריות בצורה כפולה ומכופלת.
- המשרתים הכינו לו סולם או חבל כדי להתרחק מהאריות לגובה רב.
- המשרתים הכינו לו חבילת עצים ואש, וכך החיות שמרו מרחק ממנו.
- המשרתים הכינו לו אוכל לחיות שהוכנסו בו סמי שינה או סמים פסיכודלים.
- המשרתים נשארו איתו עם נשק כדי לשמור שהאריות יתנהגו כראוי.
וייתכן שכל הדברים האלה נעשו ביחד.
כך דניאל היה מוכן להכנס לגוב האריות בגאווה ובבטחון שאלוהים יציל אותו ויראה את גדולתו לדורי דורות בכל רחבי העולם.