ספרי על דברים/ראה/פיסקא סא
פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא סא - פיסקא הבאה
ונתצתם את מזבחותם. זו אבן שחצבה מתחלה לעבודה זרה.
ושברתם את מצבותם. זו מצבה שחצבה מתחלה לעבודה זרה.
ואשריהם תשרפון באש. זו אשרה שנעשית מתחלה לעבודה זרה.
ופסילי אלהיהם תגדעון. זו שהיתה נטועה ועבדה לעבודה זרה.
[ואבדתם את שמם. זו שהעמיד תחתיה עבודת כוכבים.]
דבר אחר: ונתצתם את מזבחותם, מכאן אמרו (ע"ז מח) ג' אשרות הם, אילן שנטעו מתחלה לעבודת כוכבים - הרי זה אסור, שנאמר ואשריהם תשרפון באש. [גדעו ופסלו לעבודת כוכבים ו]החליף - נוטל מה שהחליף, שנאמר ופסילי אלהיהם תגדעון. (לא החליף אלא שהעמידו תחת) [העמיד תחתיה] עבודה זרה וסלקה - הרי זה מותר שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. (לא תעשון כן לה' אלהיכם) (ע"ז מו).
שלשה בתים הם, בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים - הרי זה אסור, שנאמר (אבד תאבדון את כל המקומות) [ונתצתם]. חידש - נוטל מה שחידש, שנאמר (ואבדתם את שמם) [תגדעון]. לא חידש, אלא הכניס בתוכו עבודה זרה והוציאה - הרי זה מותר, שנאמר [ואבדתם את שמם מן המקום ההוא].
ונתצתם את מזבחותם. (שם מ) נתצתה את המזבח - הנח לו.
[ושברתם]. שיברתה את המצבה - הנח לה.
מן המקום ההוא. בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריה, ואי אתה מצווה בחוצה לארץ לרדוף אחריה.
ר' אליעזר אומר: מנין לקוצץ את האשרה שצריך לשרש אחריה? ת"ל ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. אמר לו ר' עקיבא מה אני צריך, הלא כבר נאמר אבד תאבדון. ומה ת"ל ואבדתם את שמם? לשנות את שמם. או יכול לשבח? ת"ל (דברים ז) שקץ תשקצנו.
(מכות כב) מנין לנותץ אבן אחד מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות, שהוא בלא תעשה? ת"ל ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן לה' א-להיכם. ר' ישמעאל אומר (שבת קב) מנין למוחק אות אחת מן השם, שהוא בלא תעשה? שנאמר ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' א-להיכם. רבן גמליאל [נ"א ר' שמואל] אומר: וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין למזבחותיהם חס ושלום? אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותיכם ומעשיכם הרעים למקדש אבותינו שייחרב.