קטגוריה:דברים א כז
ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו.
וַתֵּרָגְנוּ בְאׇהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהֹוָה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ.
וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהֹוָה֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃
וַתֵּרָגְנ֤וּ וַ - ו' החיבור
תֵּרָגְנ֤וּ - פועל, נפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7279
מורפ': HC/VNw2mp בְאָהֳלֵיכֶם֙ בְ - מילת יחס
אָהֳלֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: b/168
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2mp וַתֹּ֣אמְר֔וּ וַ - ו' החיבור
תֹּ֣אמְר֔וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw2mp בְּשִׂנְאַ֤ת בְּ - מילת יחס
שִׂנְאַ֤ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/8135
מורפ': HR/Ncfsc יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֹתָ֔נוּ אֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cp הוֹצִיאָ֖נוּ הוֹצִיאָ֖ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVhp3ms/Sp1cp מֵאֶ֣רֶץ מֵ - מילת יחס
אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרָ֑יִם מִצְרָ֑יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp לָתֵ֥ת לָ - מילת יחס
תֵ֥ת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/5414
מורפ': HR/Vqc אֹתָ֛נוּ אֹתָ֛ - מילית, מושא ישיר (את)
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cp בְּיַ֥ד בְּ - מילת יחס
יַ֥ד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3027
מורפ': HR/Ncbsc הָאֱמֹרִ֖י הָ - מילית, ה' הידיעה
אֱמֹרִ֖י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/567
מורפ': HTd/Ngmsa לְהַשְׁמִידֵֽנוּ לְ - מילת יחס
הַשְׁמִידֵֽ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: l/8045
מורפ': HR/Vhc/Sp1cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַתֵּרָגְנ֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) בְאָהֳלֵיכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַתֹּ֣אמְר֔וּ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּשִׂנְאַ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֹתָ֔נוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הוֹצִיאָ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵאֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) מִצְרָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לָתֵ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֛נוּ תביר (משנה, דרגא 3)
בְּיַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) הָאֱמֹרִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
לְהַשְׁמִידֵֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַתֵּרָגְנוּ התלוננתם בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ: "בְּשִׂנְאַת יְהוָה מפני שה' שונא אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִתְרָעַמְתּוּן בְּמַשְׁכְּנֵיכוֹן וַאֲמַרְתּוּן בִּדְשָׂנֵי יְיָ יָתַנָא אַפְּקַנָא מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם לְמִמְסַר יָתַנָא בִּידָא דֶּאֱמוֹרָאָה לְשֵׁיצָיוּתַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְרַגִינְתּוּן בְּמַשְׁכְּנֵיכוֹן נְסֵיבְתּוּן בְּנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן בְּעִיטְפֵיכוֹן לְמֵימָר וַוי לְכוֹן סַגִיפִין מְחַר אַתּוּן מִתְקַטְלִין מְטוֹל דְּסָנֵי יְיָ יָתָנָא אַפְקָנָא מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמִימְסַר יָתָנָא בִּידָא דֶאֱמוֹרָאֵי לְשֵׁצֵיוּתָנָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ד"א ותרגנו באהליכם, מלמד שהיו יושבים בתוך משכנותיהם ובוכים כמתלהמים, ונוטלים את בניהם ואומרים להם: אי לכם דווים, אי לכם סגופים! למחר יהיו הורגים מהם ושוברין מהם ומעמידים אותם בקלון:
בשנאת ה' אותנו - אפשר שהקב"ה שונא את ישראל? והרי כבר נאמר מלאכי א אהבתי אתכם אמר ה'! אלא הם שונאים את הקב"ה. משל הדיוט הוא: מה דבלבך על רחמך - מה דבלביה עלך:
לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו. כענין שנאמר יהושע ז וישמעו הכנענים וכל יושבי הארץ, ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ, ומה תעשה לשמך הגדול?רש"י
"בשנאת ה' אתנו" - והוא היה אוהב אתכם אבל אתם שונאים אותו משל הדיוט אומר מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך
"בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים" - הוצאתו לשנאה היתה משל למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל למי שהוא אוהב נותן של שקיא ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל ארץ מצרים של שקיא היא שנילוס עולה ומשקה אותה וארץ כנען של בעל והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען
[ס] משל למלך בשר ודם וכו'. דאם לא כן, וכי בשביל שהיו שונאים אותם הוציאן ממצרים שהיו שם עבדים, אלא משל וכו'. והקשה הרא"ם, שמא הכתוב כפשוטו, בשביל שנאתן הוציאן מצרים כדי לתת אותם ביד האמורי, ולמה צריך משל:
ואני אומר שדברי רז"ל אמת, כי הוקשה להם הכתוב שאמרו הקדוש ברוך הוא הוציאם לתת אותם ביד האמורי, ואיך יהיה עולה על לבבם זה, שאם כן למה לא נתן אותם ביד פרעה כשרדפו אחריהם (שמות י"ד, ח'), וביד עמלק (שמות י"ז, ח'), וביד שאר שבאו להלחם נגדם, ולמה בקע להם הים (שמות י"ד, כ"א), אלא על כרחך פירושו שישראל אמרו שכל כוונתו של הקדוש ברוך הוא להוציאם ממצרים, שאין ראוי להם הארץ הטובה, הוא מצרים, ומכל מקום אינו כל כך שונא אותם שיהיה רוצה להשמיד אותם לגמרי, אין הדבר כן, אלא ששנאתו הוא להוציאם ממצרים, שלא להניח אותם במצרים, וליתן להם הארץ כנען, שהיא אינה כל כך טובה. ומה שכתוב "לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו", אין פירוש שיהיה האמורי הורג אותם, אלא פירושו לתת אותם ביד האמורי, כלומר אף על גב שיוכל להשמיד אותם, ואם הם ישמידו האמורי - טוב ומקובל להקדוש ברוך הוא, שהרי אינו מבקש להשמיד אותם, אדרבה, תמיד היה מציל אותם. ואמרו שהקדוש ברוך הוא נותן אותם ביד האמורי - שאפשר שישמיד אותם, כל זה בשנאתו להם, שלא היה רוצה להניחם בארץ מצרים, ומשום אותה שנאה - שאינו רוצה להניח אותם בארץ מצרים - אינו מקפיד אף אם הוא מוסר אותם לסכנה של האמורי. שאם לא היה שונא אותם, לא היה מוסר אותם לסכנה להשמיד אותם [ביד] האמורי, אחר שארץ מצרים היא טוב מאוד. אי נמי, דלא הוי למכתב "הוציאנו ממצרים", רק 'בשנאת ה' מביא אותנו אל הארץ לתת אותנו ביד האמורי', דלמה תלה ביציאה. וכן משמע לשון רש"י שאמר 'הוצאתו לשנאה היתה':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ – וְהוּא הָיָה אוֹהֵב אֶתְכֶם, אֲבָל אַתֶּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: "מַה דִּבְלִבָּךְ עַל רְחִימָךְ, מַה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךְ" (ספרי כד).
בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – הוֹצָאָתוֹ לְשִׂנְאָה הָיְתָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת שֶׁל שַׁקְיָא וְאַחַת שֶׁל בַּעַל. לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֵב – נוֹתֵן שֶׁל שַׁקְיָא, וּלְמִי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא – נוֹתֵן לוֹ שֶׁל בַּעַל. אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁל שַׁקְיָא הִיא, שֶׁנִּילוֹס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, וְאֶרֶץ כְּנַעַן – שֶׁל בַּעַל, וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם לָתֵת לָנוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן (תנחומא ישן שלח יט).
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים א כז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.