קטגוריה:דברים ט ד
נוסח המקרא
אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך
אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ.
אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶ֘יךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהֹוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃
אַל־תֹּאמַ֣ר בִּ/לְבָבְ/ךָ֗ בַּ/הֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨י/ךָ אֹתָ֥/ם׀ מִ/לְּ/פָנֶי/ךָ֮ לֵ/אמֹר֒ בְּ/צִדְקָתִ/י֙ הֱבִיאַ֣/נִי יְהוָ֔ה לָ/רֶ֖שֶׁת אֶת־הָ/אָ֣רֶץ הַ/זֹּ֑את וּ/בְ/רִשְׁעַת֙ הַ/גּוֹיִ֣ם הָ/אֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥/ם מִ/פָּנֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תֵּימַר בְּלִבָּךְ בִּדְיִתְבַּר יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ לְמֵימַר בְּזָכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יָת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יְיָ מְתָרֵיךְ לְהוֹן מִן קֳדָמָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֵימְרוּן בְּלִבְּכוֹן כַּד יַדְחֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן יַתְהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן לְמֵימָר בִּזְכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יַת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין יְיָ מְתַרְכְהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
והנה זה טעם באבדן הגוים ההם ולא נתן להם טעם ברשת ישראל את הארץ, על כן חזר ובאר: 'לא בצדקתך' שתהיה צדיק במעשה ולא אפילו בלב ישר שהיה לך, רק ברשעת הגוים אבדו הם ובעבור שבועת אבותיך ירשת אותה הארץ, כי אין החטא שלך יכול לבטל המתנה שנתן לאבותיך, כי בשבועה נתנה להם.
ורש"י כתב: "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ" - צדקתי ורשעת הגוים גרמה לי, לא בצדקתך. ואיננו נכון.
ויש על השואל לשאול שהרי אמר (לעיל ז ח) "כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם" והנה הם אהובים למעלה, והשם לא יאהב רק את הטובים, כי רשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אם כן גם בצדקתם ירשו ארץ? והתשובה כי שם ידבר עם ישראל בכללם, וכאן יוכיח הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר.
וטעם "וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר" שאמר "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" (בראשית טו טז).ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אל תטעה לומר "בצדקתי הביאני לרשת" וכדי שאירש הארץ מהרה בזכותי הדף אותם מהרה:
"וברשעת הגוים האלה ה' מורישם מפניך." והנה הסבה שהוא נלחם בהם היא ברשעתם לא כדי שתירש אתה מהרה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מדוע זכו ישראל לרשת את ארצם של הכנענים?
תגובה ל: ביאור:דברים ט שנכתבה ב12:44:13 14.03.2005
לפני שבני ישראל נכנסו לארץ כנען, הסביר להם משה באיזו זכות הם נכנסו - מדוע זכו הם לקבל את ארצם של עמים אחרים (דברים ט 4-5): "אל-תאמר בלבבך, בהדף ה' אלהיך אתם מלפניך, לאמר: בצדקתי הביאני ה' לרשׁת את-הארץ הזאת, וברשׁעת הגוים האלה ה' מורישׁם מפניך . לא בצדקתך ובישׁר לבבך אתה בא לרשׁת את-ארצם, כי ברשׁעת הגוים האלה ה' אלהיך מורישׁם מפניך , ולמען הקים את-הדבר אשׁר נשׁבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב". יש כאן כפילות - הנימוק "ברשעת הגוים" נזכר פעמיים.
נראה לי, שמשה רוצה לדחות שתי טענות של בני ישראל - טענה מוחלטת וטענה יחסית:
- 1. טענה מוחלטת - אל תחשבו שאתם צדיקים - "{{{1}}}"
- 2. אל תחשבו שאתם יותר טובים מהכנענים - "{{{1}}}"
הכנענים אמנם רשעים, אך אתם לא טובים יותר מהם; הסיבה שה' מגרש אותם ונותן לכם את ארצם ולא להיפך היא, שלכם יש "ברית אבות" - ה' נשבע לאבותיכם שיתן לכם את הארץ; האבות היו צדיקים, ולכם יש פוטנציאל ללכת בדרכיהם, ולכן ה' נותן לכם הזדמנות.
והמסקנה המעשית נזכרת בהמשך הפרשה (דברים י יב-טז) - "ועתה ישׂראל מה ה' אלהיך שׁאל מעמך כי אם-ליראה את-ה' אלהיך ללכת בכל-דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את-ה' אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשׁך....ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשׁו עוד": כדאי לכם לממש את ההזדמנות הזאת...
ע"ע שלוש סיבות לגאולת ישראל ; דברים ט-י - מבנה הפרשה
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים ט ד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.