קטגוריה:שמואל א כה כט
ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע.
וַיָּקׇם אָדָם לִרְדׇפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע.
וַיָּ֤קׇם אָדָם֙ לִרְדׇפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה ׀ בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע׃
וַ/יָּ֤קָם אָדָם֙ לִ/רְדָפְ/ךָ֔ וּ/לְ/בַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑/ךָ וְֽ/הָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜/י צְרוּרָ֣ה׀ בִּ/צְר֣וֹר הַ/חַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔י/ךָ וְ/אֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙י/ךָ֙ יְקַלְּעֶ֔/נָּה בְּ/ת֖וֹךְ כַּ֥ף הַ/קָּֽלַע׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וַיָּ֤קָם מהפך (משרת, דרגא 5) אָדָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לִרְדָפְךָ֔ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּלְבַקֵּ֖שׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְֽהָיְתָה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) נֶ֨פֶשׁ קדמא (משרת, דרגא 5) אֲדֹנִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
צְרוּרָ֣ה מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
בִּצְר֣וֹר מונח (משרת, דרגא 5) הַחַיִּ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)
אֵ֚ת יתיב (משנה, דרגא 3)
יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֵ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) נֶ֤פֶשׁ מהפך (משרת, דרגא 5) אֹיְבֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יְקַלְּעֶ֔נָּה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּת֖וֹךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
כַּ֥ף מרכא (משרת, דרגא 5) הַקָּֽלַע סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ, וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה שמורה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה ישליכנה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע חתיכת עור הקשורה לחוט ובה מניחים את האבן, ולאחר שמניפים את החוט משחררים קצה אחד שלו והאבן עפה.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"צרורה" - ענין קשירה כמו (בראשית מב לה)צרור כספו
"יקלענה" - ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף ובו יניחו האבן הנזרק ולזה קרוי כף הקלע
מצודת דוד
"יקלענה" - תהיה משוטטת נעה ונדה כהאבן הקלוע בכף הקלע ואמרה זאת להחניפו ולבל ישפוך דמי ישראל כמו שאול
"את ה'" - להיות חוזרת למקום אשר ממנה חוצבה
"והיתה נפש אדוני" - ובעבור זה תהיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנצחיים הרוחניים אחר הפרדה מן הגוף
"ויקם אדם" - רצה לומר עם שקם שאול לרדפך וגו' ויכול היית להרגו במערה עם כל זה לא שלחת בו יד ורעה לא נמצא בך מימיךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עליה כדבר הצרור בצרור ונטור ושמור מכל צד, והצרור הזה שבו תהיה שמורה, הוא החיים "את ה' אלהיך", השגחת ה' שישמור אותה בחיים, כי עמו מקור חיים ולא יקרב המות לגבולה: "ואת נפש איביך". הרודפים אותך: "יקלענה בתוך כף הקלע". היא מליצה, שמן כף הקלע שמשם זורקים חצים ואבנים עליך לקחת את נפשך, משם יזרק את נפשם, כאילו נפשם שוכבת שמה, ובזרקם אבנים את נפשם הם זורקים, ע"ד (משלי כו, כז) וגולל אבן אליו תשוב. גם כוונה בזה על שכר עוה"ב שע"י רדפם אחריך ואתה נע ונד בעוה"ז תשכון נפשך במנוחות שאננות בצרור החיים הנצחיים, ונפש אויביך לא תשכון במנוחתה העצמיית רק תהיה חוץ למקומה כאבן הנזרק במרגמה, ולא כאבן שנזרק מן הקלע שנח במקום שנופל שמה, רק כמי שמקלע אבן אל תוך כף הקלע שגם שם לא תמצא מנוח רק תקולע מקלע אל קלע, וז"ש חז"ל בשבת (קנב ב) בינונים ורשעים נמסרים לדומה (ור"ל והם חוץ למקומם) הללו יש להם מנוחה והללו אין להם מנוחה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כה כט"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.