מצודות על שמואל א כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שמואל א · כה · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירד וגו'" - אולי דרך מדבר עין גדי היו האנשים הולכים ושבים לספוד את שמואל ופחד פן ימצאוהו מי מאנשי שאול ולזה הלך משם למדבר פארן ולכך סמכו למיתת שמואל

"בביתו ברמה" - בהבית שהיה לו ברמה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בגזוז" - בעת גזזו צאנו היה בכרמל

"גדול מאד" - בעושר רב

"ומעשהו" - מקנהו וכמו כן יקראו מלאכה וכמו שכתוב (בראשית לג יד) לרגל המלאכה על שם שהעוסק במקנה כל מלאכתו ומעשהו בהם וכן (ירמיהוו מח ז) יען בטחך במעשיך

מצודת ציון

"במעון בכרמל" - מנחלת יהודה היו כמו שכתוב (יהושע טו נה)מעון כרמל וזיף

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קשה ורע מעללים" - אמיץ לב ופועל רע

"כלבי" - מבני כלב בן יפונה והיה קרוב לדוד

"טובת שכל" - בעלת שכל טוב

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כה לחי" - רצה לומר כן יהיה לזמן חייך ואתה תהיה בשלום וגם ביתך וגו'

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה וגו'" - רצה לומר עתה אודיע לך שרועיך אשר היו עמנו לא הכלמנו אותם בדברי ריב ומצה אף לא נחסר להם מאומה כי לא שלחנו יד בכל אשר להם

מצודת ציון

"נפקד" - נחסר

"מאומה" - כלל לא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעבדיך" - על עצמם אמרו

"תנה נא" - עתה תנה את אשר תמצא ידך אם מעט ואם הרבה

"כי על יום טוב" - דרכם היה לעשות יום טוב ומשתה ושמחה בעת גזיזת הצאן וכן נאמר באבשלום (שמואל-ב יג כג) ויהי גוזזים וגו' ויקרא וגו' וצוה דוד לאמר לו הלא על יום טוב באנו ומהראוי לקבל אז את כל הבא בסבר פנים יפות

"ויגידו לך" - שאמת הדבר

"וימצאו הנערים" - על עצמם אמרו בעבור דוד שימצאו חן לקבלם בסבר פנים יפות

מצודת ציון

"בנו" - כמו באנו ותחסר האל"ף

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וינוחו" - שבתו ונחו מדבריהם ולא דברו עוד מאומה

מצודת ציון

"וינוחו" - מלשון מנוחה רוצה לומר נחו מדבריהם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היום רבו" - בעת ההיא נתרבו עבדים המתחזקים כל איש מול פני אדוניו לומר לאדונו אני גדול ממך וכן דוד חושב עצמו לגדול ממני עד שאתן לו מתן

"מי דוד" - רצה לומר וכי חשוב הוא כל כך ליתן לו מתן

מצודת ציון

"המתפרצים" - ענין התחזקות כמו (בראשית לח כט)מה פרצת עליך פרץ

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולקחתי וגו'" - ועל מה ששאלו לעצמם אמר וכי אתן לאנשים אשר לא ידעתי איה המקום אשר מזה המה ואם כן כל שכן הוא שלא אתן לכם מאומה

מצודת ציון

"טבחתי" - זבחתי

"לגוזזי" - להאנשים הגוזזים צאני

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על הכלים" - אצל הכלים לשמרם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעט בהם" - בגערה הפריחם ללכת לדרכם

מצודת ציון

"ויעט" - ענין הפרחה כמו (לעיל טו יט) ותעט אל השלל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא הכלמנו" - לא היינו נכלמים על ידיהם ולא חסרנו מאומה וגו'

"והאנשים" - אנשי דוד היו טובים לנו מאד

מצודת ציון

"הכלמנו" - מלשון כלימה

"פקדנו" - ענין חסרון

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חומה" - עוד היו שומרים אותנו מאחרים כחומה הזה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה תעשי" - לתקן הדבר ולפייס את דוד

"כי כלתה הרעה" - נגמרה הרעה לבוא אליו

"והוא" - ונבל עצמו הוא בן בליעל מלדבר אליו ולהוכיחו על פניו כי יגער בי

מצודת ציון

"בן בליעל" - איש רשע בלי עול מקום

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"נבלי" - נאדות

"עשויות" - מתוקנות ומבושלות כמו (בראשית יח ז)וימהר לעשות אותו

"קלי" - קמח משבלים צלויות כמו (ויקרא כג יד)ולחם וקלי

"ומאה צמוקים" - מאה אשכלות ענבים יבשים וכן (דברי הימים א יב מא)דבלים וצמוקים

"ומאתים דבלים" - מאתים ככר והם תאנים מקובצות דרוסות יחד עד שנעשים גוף אחד כעין ככר לחם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לנעריה" - מוליכי המנחה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בסתר ההר" - בעמק שבין שני ההרים

מצודת ציון

"ותפגוש" - פגעה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רעה" - במה שחרפו לומר מי דוד וגו'

"ודוד אמר" - בעת שפגשה בו אמר דוד לאנשיו אך לחנם שמרתי וגו'

מצודת ציון

"לשקר" - רוצה לומר על חנם

"ולא נפקד" - לא נחסר

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כה יעשה" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וכאילו אמר כהרעה הזאת יעשה לי המקום אם אשאיר וגו' ולפי שבסוף חזר בו לזה כינה הכתוב ואמר לאויבי דוד

"משתין בקיר" - כן יקרא הזכר כי עושה קלוח למרחוק ויוכל להשתין בקיר

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאפי דוד" - לפני דוד

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותדבר" - ולזה תדבר אמתך לבקש ולהתחנן על הדבר

"בי אני אדוני" - כי דוד לא היה מכירה ולזה אמרה מה ששמעתי אשר אדוני מדבר אל עבדיו בדבר שקרה לו דע אדוני העון הזה הוא בי רצה לומר בביתי נעשה הדבר

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל איש" - רצה לומר אל דברי חירופו

"ונבלה עמו" - מחזיק בנבלה לדבר קשות וחירופים

"לא ראיתי" - בכדי לתקן הדבר ולפייסם

מצודת ציון

"ונבלה" - ענין דברי גנאי וכעור כמו (ישעיהו לב ו) נבל נבלה ידבר

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - הואיל וה' מנעך מבוא בדמים בודאי הוא יריב ריבך ויומת בידי שמים וכל אויביך יהיו כנבל שיומתו בידי שמים וכאשר אמר דוד בעצמו אל שאול (לעיל כד יב) ישפוט ה' וגו' וידי לא תהיה בך

"חי ה' וגו'" - נשבעה בה' ובנפשו ואמרה הנה רצון ה' למנעך מבוא בעון שפיכת דם ושידך יושיע לך לריב ריבך כי אם היה רצון המקום שידך יושיע לך לנקום נקמתך ולשפוך דם לא היה הדבר נגלה אלי ללכת לפייסך ואף המהירה והפגישה והשמיעה בדבריך לאנשיך המה מה' בהשגחה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתנה וגו'" - מפני הכבוד לא אמרה ונתנה לך כי למעלתו למעט יחשב ואמרה ונתנה להנערים וגו'

"ועתה הברכה" - התפייס נא בעבור הברכה הזאת וגו'

מצודת ציון

"הברכה" - מתנה ומנחה כמו (בראשית לג יא)קח נא את ברכתי

"ברגלי אדני" - רוצה לומר עם מהלכו ואחריו כמו (שופטים ח ה)לעם אשר ברגלי

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מלחמות ה'" - כל מלחמתך המה מלחמות ה' לעשות נקמה בעכו"ם אבל לא תמצא בך רעה מימיך ללחום ולהרוג אנשים מישראל כאשר עשה שאול שהרג כהני נוב ולזה סרה משאול ולא תוסר ממך

"כי עשה יעשה" - זה ראשית אמריה תאמר הן ידעתי שה' יעשה לאדוני בית נאמן ומתקיים ועד עולם לא תוסר המלוכה מביתו לא כשאול שיוסר המלוכה מזרעו

"שא נא וגו'" - הקדימה לשאול מחילה אם תכשל בלשונה לדבר מה מול כבודו

מצודת ציון

"שא" - ענין מחילה

"נאמן" - מתקיים כמו (ישעיהו כב כג)יתד במקום נאמן

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקלענה" - תהיה משוטטת נעה ונדה כהאבן הקלוע בכף הקלע ואמרה זאת להחניפו ולבל ישפוך דמי ישראל כמו שאול

"את ה'" - להיות חוזרת למקום אשר ממנה חוצבה

"והיתה נפש אדוני" - ובעבור זה תהיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנצחיים הרוחניים אחר הפרדה מן הגוף

"ויקם אדם" - רצה לומר עם שקם שאול לרדפך וגו' ויכול היית להרגו במערה עם כל זה לא שלחת בו יד ורעה לא נמצא בך מימיך

מצודת ציון

"צרורה" - ענין קשירה כמו (בראשית מב לה)צרור כספו

"יקלענה" - ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף ובו יניחו האבן הנזרק ולזה קרוי כף הקלע

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את הטובה וגו'" - וחוזרת ומפרשת וצוך לנגיד וגו'

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיטב ה' לאדוני" - רצה לומר הן ידעתי כאשר ייטיב ה' לאדוני וימלוך כאות נפשו זכור תזכור את אמתך להחזיק לי טובה על העצה היעוצה למנעך מבוא בדמים

"ולא תהיה זאת לך לפוקה" - רצה לומר כשתמלוך לא יזיק לך כלל דברי חרפת נבל להיות מבוזה בעבור זה בעיני העם ואפילו למכשול לב אדוני לא יהיה כי לא תחוש אז לדברי נבל כזה וכאשר לא תמיתהו תוסר מן הקלון כי לא יאמר אז עליך שדרכך לשפוך דם חנם ולהושיע לעצמך בכח זרועך וכאלו אמרה הן עתה עוד היותך נרדף בהרים מפני שאול חושש אתה לחרפת נבל אבל לא תחוש במה שיאמרו שאתה שופך דם חנם ומושיע לעצמך בכח זרועך היות עכשיו אין מעלתך גדולה כל כך לחוש לדברים כאלה אבל לאחר שתמלוך נהפוך הוא (הנה באמת הבנת הדברים האלה אליה וקוץ בה בהקטין עתה מעלתו ולזה שאלה בראשית אמריה שא נא לפשע אמתך)

מצודת ציון

"לפוקה" - אף הוא ענין מכשול כמו (נחום ב יא)ופיק ברכים

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבוא בדמים" - מבוא בעון שפיכת דם ובתשועת ידי לעצמי

מצודת ציון

"טעמך" - דבורך ועצתך כמו (איוב יב כ)וטעם זקנים יקח

"כליתני" - מנעת אותי

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם נותר וגו'" - אז יחול עלי עונש שבועה

"חי ה'" - הריני נשבע חי ה' וגו' שמנע אותי מהרע לך רצה לומר לביתך ולכל אשר לך

מצודת ציון

"ואולם" - אבל באמת

"לולי" - אם לא

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ואשא פניך" - ענין הדור פנים למלאות השאלה

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"טוב עליו" - רוצה לומר שמח

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא היה לאבן" - שבטלו הרגשותיו מרוב החרדה

"וימת לבו" - אמר על דרך גוזמא והפלגה על גודל החרדה מפחד דוד כי חשב פן עם כל זה יבוא עליו

"בצאת היין" - רצה לומר בעת סרה השכרות

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת רעת" - את גמול רעת

"חשך מרעה" - לבל המיתו בידי

מצודת ציון

"חשך" - מנע כמו (בראשית כב טז)ולא חשכת

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשפחה וגו'" - כאלו אמרה אינני ראויה לו לאשה כי אם לשפחה לרחוץ רגלי עבדיו

מצודת ציון

"אפים" - על פניה

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחמש נערותיה" - היא רכבה וגם חמש נערותיה וגו'

מצודת ציון

"לרגלה" - עם מהלכה ואחריה

"מלאכי" - שלוחים

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם שתיהן" - נוסף על מיכל בת שאול שקדשה מאז

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתן את מיכל בתו" - כי חשב קדושי דוד לקדושי טעות ורבותינו ז"ל (סנהדרין יט ב) נחלקו בו