הרמז שיש בדברי אביגיל למעשיו של דוד בפרק הקודם נזכר כבר בפירוש מצודת דוד, ובהרחבה רבה יותר במאמר "חכמות נשים בנתה ביתה" מאת יהודה אליצור , ובמאמר "נאום אביגיל - ניתוח ספרותי" מאת נתן קלאוס .

בתחילת הפרק נאמר שאביגיל היתה אישה טובת שכל; ואכן, התקיים בה הפסוק (משלי יג טו): "שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן"- השכל הטוב של אביגיל עזר לה למצוא חן בעיני דוד ולהשפיע עליו ( פירוט ).

פירשנו שהדברים של אביגיל הם דו-משמעיים במכוון; אך רוב המפרשים פירשו אותם במשמעות אחת בלבד, למשל: "אשר מנעך - ששלחני לקראתך למנעך משפיכות דמים, והושע ידך לך - מלנקום אתה בעצמך את נקמתך ותענש, יהיו כנבל איביך - נתנבאת ברוח הקודש שלא יאריך ימים" ( רש"י ) .

כשדוד שיסע את אנשיו בדברים ומנע מהם להרוג את שאול, הוא לא דיבר על שפיכות דמים באופן כללי, אלא על מעמדו של שאול כמלך הנמשח על-ידי נביא ה', כי משיח ה' הוא ( פירוט ).

עם זאת, ממקורות נוספים ניתן ללמוד, שלדוד אכן היה חשוב מאד שלא לשפוך דם:

• כשדוד מסביר לשלמה, מדוע ה' מנע ממנו לבנות את בית המקדש, הוא מציין רק נימוק אחד, שלא נזכר בדברי נביאים אחרים (דברי הימים א כב ח): "וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר 'דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ, לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי'".
• שמעי בן גרא, כשרצה לקלל את דוד, קילל אותו דווקא בנושא זה שמואל ב טז ז-ח: "וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: 'צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תחתו[תַּחְתָּיו], וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ, וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה".

אביגיל, שהיתה "טובת שכל", הבינה שזה העיקרון שמנחה את דוד, ומצאה בכך את "נקודת המשען" שהסתמכה עליה על-מנת לגרום לדוד לשנות את דעתו (ע"פ יהודה אליצור, חכמות נשים בנתה ביתה ) .

וייתכן שאביגיל רומזת לדוד, לא רק לדברים שלו עצמו נגד שפיכות דמים, אלא גם לדברים של ידידו יונתן, שהגן עליו בפני שאול אביו ואמר:

• (שמואל א יט ה): "...וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם?"

היא רומזת לו, שאם יישמר משפיכות דמים, יצליח לנצח במאבק המוסרי מול שאול (ע"פ נתן קלאוס, נאום אביגיל - ניתוח ספרותי ) .

"חי ה' וחי נפשך" הוא ביטוי של שבועה, שמשמעו דבריי אמיתיים, כמו שחייך אמיתיים . מדוע נשבעה אביגיל?

1. יש אומרים שהשבועה היא על הפסוק הקודם: "נשבעה לו שבאמת היא אומרת, שלא ראתה את נעריו" (ע"פ ר"י ורלב"ג) .

• אולם, המילים הראשונות בפסוק, ועתה אדוני, מלמדות שהפסוק מתחיל עניין חדש, ולכן מסתבר שהשבועה היא על הפסוק הנוכחי.

2. ויש אומרים, שהשבועה של אביגיל מעידה על וודאות שדוד יקבל את דבריה (נתן קראוס, שם; חיה פייגנבאום, אמנות ומשמעות בנאום אביגיל ) .

• אולם, אין זה מנומס לרמוז לאדם שמתווכחים איתו "אני בטוח שתשתכנע"; זה מעיד על גאוה, בדיוק להיפך מהענוה שאביגיל מגלה לאורך כל השיחה.

3. אביגיל נשבעת לדוד שה' מעוניין למנוע מדוד לשפוך דם, ולכן שלח אותה אליו. ע"פ חז"ל היא היתה נביאה, וייתכן שה' אכן אמר לה שתלך לקראת דוד כדי למנוע ממנו לשפוך דם, והיא אמרה את זה לדוד ונשבעה שדבריה אמת; כך כנראה פירש רש"י: "אשר מנעך - ששלחני לקראתך למנעך משפיכות דמים" ( רש"י ) .

4. וייתכן שאביגיל ניסתה "להשביע" את יצר הרע של דוד - להזכיר לו את שם ה' כך שיתגבר על יצר הנקמה. מצאנו שבועה דומה בדברי בועז לרות, כשנפגשו בגורן:

• (רות ג יג): "לִינִי הַלַּיְלָה... חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר"ע"פ חז"ל, בועז השביע את יצר הרע של עצמו, שלא יפתה אותו לשכב עם רות באותו לילה, לפני הנישואין.