פסיקתא רבתי/ב

"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל, א). ילמדנו רבינו נר של חנוכה מאימתי היא מצותו שנו רבותינו משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק ולהיכן הן מדליקין היה דר בעלייה ובה חלון נוטה לרשות הרבים מדליק ובשעת הסכנה מדליק בתוך ביתו [ואסור לעשות לאורו מלאכה ר' אסי אמר] אסור לראות לאורו ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון שנאמר "ועוררת בניך ציון על בניך יון" (זכריה ט, יג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות ולמה קורין את ההלל מפני שכתב "אל ה' ויאר לנו" (תהלים קיח, כז) ולמה אין קורין בפורים כתב להשמיד להרוג ולאבד "[את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם וגו']" (אסתר ח, יא)) ואין קורין אלא על מפלתה של מלכות ומלכות של אחשורוש הייתה קיימת לכן אין קורין אבל במלכות של יון שכילה אותה הקדוש ברוך הוא התחילו נותנים הימנון ושבח ואומרים לשעבר היינו עבדים לפרעה עבדים ליון ועכשיו עבדיו של הקב"ה אנו "הללו עבדי ה'" (תהלים קיג, א): וכמה חנוכות הם שבע חנוכות הם ואילו הן חנוכת שמים וארץ שנאמר "ויכולו השמים והארץ" (בראשית ב, א) ומה חנוכה היה שם "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר" (בראשית א, יח) וחנוכת החומה שנאמר "ובחנוכת חומת ירושלים" (נחמיה יב, כז) וחנוכת של [עולי] גולה שנאמר "והקריבו לחנוכת בית אלקינו דנא וגו" (עזרא ו, יז) וחנוכת הכהנים זו שאנו מדליקין וחנוכת העולם הבא שנאמר "אחפש ירושלים בנרות" (צפניה א, יב) וחנוכת הנשיאים "זאת חנוכת המזבח" (במדבר ז, פד) וחנוכת המקדש מה שקראו בענין מזמור שיר חנוכת הבית לדוד): [מזמור שיר חנוכת וגו'] כך פתח רבי תנחומא בר רבי אבא יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם (תהלים קמ"ט ה') באיזה כבוד בכבוד שהקדוש ברוך הוא עשה לצדיקים בשעת פטירתן מן העולם בנוהג שבעולם אדם מת אם יש לו בנים בניו מטפלים בו אבל (הקב"ה) [הצדיקים] אינו כן אלא אמר רבי יצחק הקדוש ברוך הוא מטפל בצדיקים מניין "והלך לפניך צדקך" (ישעיה נח, ח) זה צדיקו של עולם שנאמר "וכבוד ה' יאספך" (שם) וכן (בשעה שהצדיק נפטר מן העולם) אמר ר' חייא הגדול [בשעה שהצדיק נפטר מן העולם] שלש כיתות של מלאכים מטפלים בו אחת אומרת "יבא שלום" (ישעיה נז, ב) ואחת אומרת "ינוח על משכבו" (שם) ואחת הולכת לפניו (ורוממת) [ודוממת] שנאמר "הולך נכחו " (שם) א"ר יהודה בר סימון בשם רבי יאשיה הקדוש ברוך הוא כביכול אומר לו יבא שלום מן הרשעים את למד שהקב"ה אומר אין שלום לכם כמה שכתב "אין שלום אומר ה' לרשעים" (ישעיה נז, כא) ואם לרשעים הוא אומר בפיו אין שלום קל וחומר לצדיקים שיאמר להם יבא שלום לכך נאמר יעלזו חסידים בכבוד [וגו'] בכבוד שהוא עושה להם בשעת סילוקן מן העולם: ד"א מה ירננו על משכבותם שהם מקלסים להקדוש ברוך הוא שם א"ר חמא ב"ר יוסי אין בין החיים לצדיקים המתים אלא הדיבור בלבד והם מקלסים להקב"ה שם [ששם] נפשותם בצרור החיים כמה שכתב "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים" (שמואל א כה, כט) לכך נאמר ירננו אין ירננו אלא לשון קילוס דכתיב "קול רינה וישועה באהלי צדיקים" (תהלים קיח, טו):

ד"א [מה] ירננו אמר רבי יוחנן בשעה שהזקן יושב ודורש ואומר כך אמר רבי עקיבא כך אמר רבי שמעון בן יוחי שפתותיהם רוחשות שם כמה שנאמר "דובב שפתי ישנים" (שיר השירים ז, י) לכך נאמר ירננו על משכבותם לפיכך אמר דוד "אגורה באהלך עולמים" (תהלים סא, ה) וכי עלתה על דעתו של דוד שהוא חי לעולם אלא מהו הדבר הזה שאמר אגורה באהלך עולמים אמר יהי רצון שיאמרו בשמי לעולם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אף על פי שאתה מת אין שמך זז מביתי לעולם אלא על כל קרבן וקרבן הם מזכירים שמך ואומרים שירים משלך מזמור לדוד ולא עוד הואיל ואתה חשבת לבנות בית המקדש אעפ"י ששלמה בנך בונה אותו בשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד: דבר אחר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד כתב אחד אומר "האתה תבנה לי הבית" (שמואל ב ז, ה) וכתוב אחד אומר "לא אתה תבנה לי הבית" (דברי הימים א יז, ד) מהו כך היאך אני מקיים שני הכתובים אלא לא אתה תבנה לי הבית שאין אתה בונה אותו האתה תבנה שבנך יבנה אותו [אתה הקדמת כבודך לכבודי שמשראית עצמך יושב בבית ארזים תבעת בנין בית המקדש אבל שלמה בנך מקדים כבודי לכבודו שנאמר "ובשנה האחת עשרה וגו' כלה הבית" (מלכים א ו, לח) ואחר כך "ואת ביתו בנה שלמה" (מלכים א ז, א): דבר אחר האתה תבנה שאתה מיסדו לא אתה תבנה שאין אתה משכללו]:

ד"א לא אתה תבנה שאין אתה בונה אותו האתה תבנה [שהוא נקרא על שמך] שאילולי אתה לא ירדה האש כיצד אלא כיון שנבנה כמה תפילות סדר שלא ירדה האש (ד"א האתה תבנה שאתה מיסדו לא אתה תבנה שאין אתה משכללו) א"ר חלבו בשם דבי רבי שילא [הלך] והביא ארונו של דוד אביו אמר לו רבון העולמים אם אין לי מעשים עשה בשביל חסדיו של דוד אבי מיד ירדה האש כמה שכתב "ה' האלקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" (דברי הימים ב ו, מב) מה כתב אחריו "וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה וגו'" (דברי הימים ב ז, א) ואם אין אתה למד מכאן שהביא שלמה ארונו של דוד מן קברו א"ר ברכיה בשם ר' חלבו בשם דבי רבי שילא כתוב מלא הוא ארוממך ה' כי דליתני וגו' ה' העלית מן שאול חיי (תהלים ל' ב' וד') לפיכך אמר שלמה הואיל ובזכות דוד אבי עשה הקב"ה הריני אומר שירת חנוכת הבית לשמו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד: דבר אחר מזמור שיר חנוכת בוא וראה שלמה בונה את הבית והוא נקרא לשמו של דוד אלא דוד היה ראוי לבנותו ובשביל דבר אחד לא בנה אותו ואע"פ שחשב לבנותו בא נתן הנביא ואמר לו לא תבנה לי הבית למה "כי דמים רבים שפכת ארצה [לפני]" (דברי הימים א כב, ח) כיון ששמע דוד נתיירא אמר הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש אמר רבי יהודה בר אלעאי אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד אל תירא חייך כך הם לפני כצבי ואיל לכך נאמר שפכת ארצה ואין ארצה אלא צבי ואיל שנאמר "[הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכלו] על הארץ תשפכנו כמים" (דברים י"ב, ט"ו-ט"ז): [דבר אחר] אמר לו הקב"ה חייך כל דמים ששפכת היו לפני קרבנות שכן כתיב כי דמים רבים שפכת [ארצה] לפני אמר ר"ש בן יוחאי אין לפני אלא קרבנות שנאמר "ושחט את בן הבקר לפני ה'" (ויקרא א, ה) אמר לו דוד א"כ ולמה איני בונה אותו אמר לו הקדוש ברוך הוא שאם אתה בונה אותו הוי קיים ואינו חרב אמר לו והרי יפה אמר לו הקב"ה גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין שכן כתב באהל בת ציון "שפך כאש חמתו" (איכה ב, ד) אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך הואיל וחשבת לבנותו אף על פי ששלמה בנך בונה אותו לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד: ד"א מזמור [וגו'] שבע חנוכות הם חנוכת ברייתו של עולם דכתיב "ויכולו השמים" (בראשית ב, א) ואין ויכלו אלא לשון חנוכה דכתיב "ותכל כל עבודת" (שמות לט, לב) חנוכת משה דכתיב "ויהי ביום כלות משה להקים" (במדבר ו, א) וחנוכת הבית דכתיב "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל, א) וחנוכת בית שני [שנאמר "והקריבו לחנוכת בית אלהא וגו'" (עזרא ו, יז) וחנוכת החומה שנאמר] "ובחנוכת חומת ירושלים" (נחמיה יב, כז) וזו של עכשיו של בית חשמונאי וחנוכת העולם הבא שאף היא יש בה נרות כדכתיב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו'" (ישעיה ל, כו):