ביאור:עשרה ימים - שבעה עשר לחודש השני
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
" "הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים - התחילו היחידים מתענין שלש תעניות" " ( משנה תענית א ד )
למה דווקא 17 בחשוון?
1. בספירה של ימינו, חודש חשוון הוא החודש השני. התאריך 17 לחודש השני הוא התאריך שבו התחיל המבול בימי נוח, (בראשית ז יא): "בשנת שש מאות שנה לחיי נח, בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש, ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו". ואכן, על-פי רבי אליעזר, המבול התחיל ב-17 בחשוון. במבול קיבלנו יותר מדי מים כעונש על עוונותינו, אבל לפעמים יש שנת בצורת ואנחנו מקבלים פחות מדי מים כעונש על עוונותינו. התאריך 17 בחשון אמור להזכיר לנו את הקשר בין המשקעים לבין המעשים שלנו, ולכן, אם לא ירדו גשמים, ראוי להתחיל להתענות בתאריך זה.
- אמנם, על-פי הספירה המקובלת בתנ"ך, החודש השני הוא חודש אייר; ואכן, על-פי רבי יהושע, המבול התחיל ב-17 באייר.
2. על-פי ההלכה, בתאריך 7 בחשוון מתחילים להתפלל על הגשם בתפילת העמידה שבכל יום חול: " "שואלין את הגשמים... בשבעה בו" " (רבן גמליאל, משנה תענית א ג ) . אם, לאחר 10 ימים, התפילה שלנו לא התקבלה, ועדיין לא ירדו גשמים, סימן שיש בעיה, יש לנו עוונות שאנחנו צריכים לתקן כדי שנהיה ראויים לשפע משמיים, ולכן ראוי להתענות.
מכאן אפשר להסיק, אולי, שתקופה זו של 10 ימים היא התקופה שהאדם צריך להמתין שתפילתו תתקבל, אם הוא אכן ראוי לכך שתפילתו תתקבל. תקופה זו נזכרת בתנ"ך מספר פעמים:
- בני ישראל שנשארו בארץ אחרי רצח גדליה בן אחיקם פנו אל ירמיהו וביקשו ממנו להתפלל בעדם, (ירמיהו מב ב): "ויאמרו אל ירמיהו הנביא 'תפל נא תחנתנו לפניך, והתפלל בעדנו אל ה' אלהיך בעד כל השארית הזאת, כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו; ויגד לנו ה' אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה...". ה' ענה לו אחרי 10 ימים בדיוק, (ירמיהו מב ז): "ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' אל ירמיהו...".
- אביגיל איחלה לדוד, (שמואל א כה כט): "...והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך, ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע"- היא רמזה לנבל, שהתייחס לדוד כאל אויב, ואיחלה לדוד שה' יסלק אותו מדרכו בלי שיצטרך ללכלך את ידיו בשפיכות דמים. האיחול שלה התקיים אחרי 10 ימים, (שמואל א כה לח): "ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל וימת".
- דניאל חנניה מישאל ועזריה ביקשו מהסריס השומר עליהם שייתן להם זרעונים במקום בשר טמא, וכשהוא הביע חשש שמא הדבר יגרום להם להחלש, הם הציעו לו שינסה אותם 10 ימים: (דניאל א יב): "נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה... וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה... ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האכלים את פתבג המלך". ייתכן שבאותה תקופה הם התפללו לה' שיעזור להם לשמור על בריאותם, ותפילתם התקבלה לאחר 10 ימים.
ברוך ה', השנה זכינו לקבל שפע של גשמים כבר בראש השנה, בסוכות, ובחודש חשוון - עוד לפני י"ז בחשון; תפילותינו התקבלו תוך פחות מ-10 ימים. הלוואי שנהיה ראויים למתנה זו מאת ה'!
פסוקים נוספים[עריכה]
- (נחמיה ה יח): "ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על העם הזה"
- (במדבר יא יט): "לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום"
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-05.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/10ymim