קטגוריה:במדבר יא יט
לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם.
לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃
לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn י֥וֹם י֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa אֶחָ֛ד אֶחָ֛ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa תֹּאכְל֖וּן תֹּאכְל֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
ן - סיומת, נ' נוספת
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2mp/Sn וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יוֹמָ֑יִם יוֹמָ֑יִם - שם עצם, זכר, זוגי, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmda וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn׀ חֲמִשָּׁ֣ה חֲמִשָּׁ֣ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2568
מורפ': HAcmsa יָמִ֗ים יָמִ֗ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa וְלֹא֙ וְ - ו' החיבור
לֹא֙ - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn עֲשָׂרָ֣ה עֲשָׂרָ֣ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6235
מורפ': HAcmsa יָמִ֔ים יָמִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa וְלֹ֖א וְ - ו' החיבור
לֹ֖א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn עֶשְׂרִ֥ים עֶשְׂרִ֥ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6242
מורפ': HAcbpa יֽוֹם יֽוֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) י֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) אֶחָ֛ד תביר (משנה, דרגא 3)
תֹּאכְל֖וּן טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יוֹמָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלֹ֣א מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
חֲמִשָּׁ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) יָמִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)
וְלֹא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עֲשָׂרָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) יָמִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
עֶשְׂרִ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) יֽוֹם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא יוֹמָא חַד תֵּיכְלוּן וְלָא תְּרֵין יוֹמִין וְלָא חַמְשָׁא יוֹמִין וְלָא עֶשְׂרָא יוֹמִין וְלָא עֶשְׂרִין יוֹמִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא יוֹמָא חָד תֵּיכְלוּן וְלָא תְּרֵין יוֹמִין וְלָא חַמְשָׁא יוֹמִין וְלָא עַשְרָא יוֹמִין וְלָא עַשְרִין יוֹמִין: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
(כא - כב) ויאמר משה וגו' הצאן ובקר וגו'. נפלאו ממני הדברים ממי שאמרם שאין נכון ליאמר כזה אפילו מאדם שלא הכיר גדולת אלהי ישראל ומכל שכן לאיש האלהים, ורז"ל (ספרי) מהם חשבו לו לחטא, ומהם אמרו כי על מפלתן של ישראל יתפלא למה יומתו שש מאות אלף וגו' בשביל הבשר, והדרשה תדרש, אבל על כל פנים צריך ליישב פשטן של דברים, עוד צריך לדעת למה חזר לומר הדברים הנאמרים ואתה אמרת בשר אתן. עוד צריך לדעת מה תמיהא היא זאת הצאן ובקר וגו' גם בלא נס יש להם מקנה ליזון ממנו חודש ימים, ומקרא מלא דבר הכתוב (שמות, יב) וגם ערב רב וגו' וצאן ובקר וגו'. עוד צריך לדעת למה הגזים כל כך בכל דגי הים שצריך כל דגי הים להסתפק מהם חודש ימים והלא כל העולם אוכלים דגים שהם כפלים כל כך פעמים על שש מאות אלף שהיו ישראל:
אכן יתיישבו הכתובים בב' דרכים. האחד כשאמר ה' אליו שיתן להם בשר סתם הבין משה משמעות הדברים כי מין אחד של בשר יתן להם, לזה אמר לפניו שש מאות אלף וגו' פירוש ומנין רב כזה ימצא בהם דעות שונות, זה יחפוץ בשר צאן, וזה יחפוץ בקר, וזה איל וצבי, וזה עופות, וזה דגים, ואתה אמרת בשר אתן להם משמע מין בשר א', מה היא הבשר שתתן, הצאן ובקר וגו' ומצא להם פירוש מבוקשם, אם את כל דגי פירוש מיני דגים וגו' ומצא להם פירוש מבוקשם, הלא כשתתן להם בשר צאן ובקר יאמרו חפצים באיל וצבי, וכשתתן להם איל וצבי יאמרו חפצים בבשר עופות, וכשתתן להם עופות יאמרו דגים, ורשם ב' קצוות הבשר צאן ובקר וקצה האחרון בשר דגים והדרגות אמצעיים שבין בשר צאן ובקר לבשר דגים מובנים, ואמר כל דגי הים פירוש שלא יועיל במינים מהדגים אלא אם יביא כל מיני דגים שבים שזולת זה המין החסר יבכו עליו, ומעתה אין סתימת פיהם זולת כל מיני בשר בהמה וחיה וכל מיני עופות וכל מיני דגים המספיקים להם חודש ימים, נמצאת אומר שעיקר הפלאתו היתה לצד שהבין מדברי ה' כי מין אחד של בשר, ואין הכי נמי אם היה אומר שיתן להם כל מינים שבעולם של בשר לא היה מתמיה, ובזה נתיישבו כל הדקדוקים ודברי משה חן, ועיקר כוונת משה בזה אולי ימנע מתת הבשר ולא ימותו בני ישראל כי ה' תלה זה בזה:
ודרך ב' על פי דבריהם ז"ל (ברכות דף נח.) שאמרו אין הקדוש ברוך הוא עושה נס לשקר, ולצד שאמר ה' אליו שהבשר הוא חרבם כמאמרם ז"ל (בפ' כ') בפירוש רש"י והיה לכם לזרא שכן קורין וכו' לחרב זרא אם כן לא על הנס מדבר הכתוב אלא שיאכלו מבשר הנמצא ועל זה תמה שאין נמצא להם לאכול שלשים יום, ומאמר בשר אתן להם שנראה שיתנו מחדש פירוש הוא שיתן להם רשות לאוכלו, לצד שעד עתה לא היה להם רשות לאכול ממקניהם והיו לעבודת ה' ואמר ה' כי יתן להם רשות לאכול בשר, ומאמר אם את כל דגי הים פירוש לצד שהיו להם דגים מהבאר שהיתה הולכת עמהם אבל לא היה להם הסתפקות אפילו ליום אחד בחודש, כששיער משה דבר הצריך לס' ריבוא ל' יום שיער שכל דגים שיכולין להיות שם בנמצא לא יספיקו, ובדרך נס כבר אמרנו שסבר שלא יעשה ה' נס לתכלית דבר רע כמו שכתבתי, ולדרך זה תמיהת משה תמיהא ואין עליו אשמת דבר כי אינו עושה חסרון ביכולת ה' חס ושלום:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר יא יט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.