מצודות על שמואל א כה כט
<< | מצודות על שמואל א • פרק כ"ה • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מא • מב • מג • מד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֤קׇם אָדָם֙ לִרְדׇפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה ׀ בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע׃
מצודת דוד
"יקלענה" - תהיה משוטטת נעה ונדה כהאבן הקלוע בכף הקלע ואמרה זאת להחניפו ולבל ישפוך דמי ישראל כמו שאול
"את ה'" - להיות חוזרת למקום אשר ממנה חוצבה
"והיתה נפש אדוני" - ובעבור זה תהיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנצחיים הרוחניים אחר הפרדה מן הגוף
"ויקם אדם" - רצה לומר עם שקם שאול לרדפך וגו' ויכול היית להרגו במערה עם כל זה לא שלחת בו יד ורעה לא נמצא בך מימיך
מצודת ציון
"צרורה" - ענין קשירה כמו (בראשית מב לה)צרור כספו
"יקלענה" - ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף ובו יניחו האבן הנזרק ולזה קרוי כף הקלע