סמ"ק/נג

<< · סמ"ק · נג · >>

רמב"ם פ"ו דהלכות תשובה. סמ"ג עשין סימן יו

לשוב דכתיב (דברים ל', ב') ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ואמרו חכמים שוב יום אחד לפני מיתתך ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה וצריך ודוי וקרבן ככל הכתוב בתורת משה ועכשיו לא נשאר לנו אלא ודוי דברי' ואמרו חכמים כשברא הקב"ה את עולמו ברא המלאכי' ביום ב' וברא בהם יצר טוב בלא יצר רע ואח"כ ברא בהמות יצר רע בלא יצר טוב ואמר הקב"ה מה קורת רוח יש באלו הבריו' אם המלאכי' עובדים אותי זהו לפי שאין להם יצר הרע ואם אין הבהמות עובדות אותי זהו לפי שאין להם יצר טוב אברא בריה שיש לה שני יצרים הללו לפיכך כשיצר הרע אומר לו לאדם למלאות תאות לבו יש לו ליצר טוב לומר לא נבראת לכך כי הבהמה כבר נבראת ואם היצר טוב כופה היצר הרע זהו טוב מפני שהוא חשוב מן המלאכים ואם ח"ו יצר טוב נצוח הוי גרוע מן הבהמה כדפירש וכשהצדיק נפטר מן העולם ג' כתו' של מלאכי השרת יוצאי' לקראתו אמת אומרת בא בשלו' ואחת אומר' הולך נכחו. ואחת אומרת יבא שלום ינוחו על משכבותם ובקבול שכר עין לא ראתה אלהים זולתך. וכל הנביאי' ^{(הג' א)} לא נתנבאו אלא למהנה ת"ח מנכסיו: וכשהרשע נאבד מן העולם ג' כתות של מלאכי חבל' יוצאי' לקראתו אחת אומרת (ישעיהו נ"ח) אין שלום אמר אלהי' לרשעים. ואחת אומרת (שם נ) למעצבה תשכבון: ואחת אומרת רדה (יחזקאל ל"ב, י"ט) והשכבה את הערלים בבור. ומקלעין את נשמתו מסוף העולם ועד סופו שנאמר (שמואל א כ"ה, כ"ט) ואת נפש אויביך יקלענה בכף הקלע: וקבול פורענותו אין די לספר. ואשרי השב כי לא די במה שמוחלין לו עונותיו אלא גם עונותיו נחשבין לו לזכיות כדכתיב (יחזקאל י"ט) ^{(הג' ב)} ובשוב רשע מרשעתו וגו' ואומר (תהלים מ"ה, ט') מור ואהלות קציעות כל בגדותך אל תקרי בגדותך אלא בגידותך. ונותני' לו שכר כאילו חי מאות' שעה עד סוף העולם ועושה כל טוב וכשאינו שב נותני' לו כל פורענות כמו כן וסדר התשובה כך היא בעבירה מפורסמת יבקש מחילה בגלוי שאינ' מפורסמת יבקש מחילה בינו לבין קונו ד' מיני תשוב' הם תשובת הגדר תשוב' הכתוב תשובת המשקל. תשובת החרט' ^{(ר"פ א)} וגדול' תשיב' שמגעת עד כסא הכבוד שנא' (הושע י"ד, ב') שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך: ומביאה גאולה שנאמר ובא לציון גואל ודברי' שבין אדם לחבירו אכתוב לקמן במצות הבאת שלום וצריכין ישראל לשוב מאיליהן שנאמר (ירמיהו ל"א, כ"ב) עד מתי תתחמקין הבת השובבה. ואומר (הושע ג', ה') ואחר ישובו בית ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם וגו':

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

תשובת הגדר כיון אם חטא באשה פנויה או נשואה יגדור גדר שלא להסתכל באשה ולא בבגדיה שלא יבא עוד לידי עבירה זו. תשובת הכתוב מדקדק בעונש הכתוב בתורה על עבירה זו שעשה ולפי העונש יסבול צער בתשובה. תשובת המשקל ישקול בדעתו לסבול צער כנגד הנאתו שהיה לו בשעת העבירה תשובת החרטה אין תשובה אא"כ מתחרט בלב על כל מה שעשה ואם שב ואינו מתחרט כאילו טובל ושרץ בידו:

נג

לא נתנבאו כו'. אבל ת"ח עצמן עין לא ראתה וגו' ש"ס:

ובשוב רשע מרשעתו. עליהם חיה יחיה משמע שיחיה על כל מה שעשה אף על העבירות: