קטגוריה:שמות יב כה

<< · מ"ג שמות · יב · כה · >>

כתיב:
והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת.

מנוקד:
וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְהֹוָה לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.

עם טעמים:
וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

כאשר דבר והיכן דבר? והבאתי אתכם אל הארץ וגו' (שמות ו). כיוצא בדבר אתה אומר, הוא אשר דבר ה' שבתון (שמות טז) והיכן דבר -והיה ביום הששי וגו'. כיוצא בדבר אתה אומר, הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש וגו' (ויקרא ט) והיכן דבר - ונועדתי שמה לבני ישראל וגו' (שמות כא). כיוצא בדבר אתה אומר, פחדכם ומוראכם יתן ה' וגו' כאשר דבר (דברים יא) והיכן דבר - את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם וגו' (שמות כג). כיוצא בדבר אתה אומר, כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' כאשר דבר לך (דברים יב) והיכן דבר- כי אוריש גוים מפניך וגו' (שמות לד) ושתי את גבולך מים סוף וגו' (שמות כג), כיוצא בדבר, כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך (דברים טו) והיכן דבר- ברוך תהיה מכל העמים (שם ז), כיוצא בדבר אתה אומר, וה' האמירך היום (וגו' שם) והיכן דבר- את ה' האמרת היום). כיוצא בדבר אתה אומר, ולתתך עליון וגו' והיכן דבר- ונתנך ה' לראש ולא לזנב (שם כח) (ואומר) [כיוצא בדבר אתה אומר, ולהיותך עם קדוש וגו'

כאשר דבר והיכן דבר -] והייתם לי קדושים וגו' (ויקרא י). כיוצא בדבר אתה אומר, שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דבר (ישעיה א) והיכן דבר - האזינו השמים ואדברה (דברים לב). כיוצא בדבר אתה אומר, ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר (ישעיה א) והיכן דבר -ראו עתה כי אני הוא (דברים לב). כיוצא בדבר אתה אומר, ואם תמאנו ומריתם וגו' והיכן דבר - והבאתי עליכם חרב נוקמת וגו' (ויקרא כו). כיוצא בדבר אתה אומר, בלע המות לנצח וגו' (ישעיה כה) והיכן דבר- אני אמית ואחיה וגו' (דברים לב). כיוצא בדבר אתה אומר, אז תתענג על ה' וגו' (ישעיה נב) והיכן דבר -ירכיבהו על במותי ארץ וגו' (דברים לב). כיוצא בדבר, הנה באה ונהיתה נאם ה' הוא היום אשר וגו' (יחזקאל לב) והיכן דבר- אשכיר חצי מדם (דברים לב). כיוצא בדבר אתה אומר, וישבו איש תחת גפנו וגו' (מיכה ד). והיכן דבר - ונתתי שלום בארץ (ויקרא כו). כיוצא בדבר אתה אומר, ולא יהיה שריד וגו' (עובדיה א) והיכן דבר- וירד מיעקב והאביד שריד וגו' (במדבר כו). כיוצא בדבר אתה אומר, וה' פקד את שרה וגו' (בראשית כא), והיכן דבר- אבל שרה אשתך וגו' (שם יז) כיוצא בדבר אתה אומר, ויעש ה' לשרה וגו' (שם כא) והיכן דבר -(ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו'). כיוצא בדבר אתה אומר, ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם וגו' (יואל ד) והיכן דבר- ויאמר ארור כנען וגו'. כיוצא בדבר אתה אומר, וה' אמר לכם לא תספון וגו' (דברים יז) והיכן דבר- כי אשר ראיתם וגו' (שמות יד). כיוצא בדבר אתה אומר, זאב וטלה ירעו כאחד וגו' (ישעיה סה). והיכן דבר- והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כו). כיוצא בדבר אתה אומר, מן הגוים אשר אמר ה' (מלכים א' יא) והיכן דבר - לא תתחתן בם (דברים ז). כיוצא בדבר אתה אומר, אז אמר שלמה ה' אמר וגו' (מלכים א' ח) והיכן דבר -כי בענן אראה על הכפרת (ויקרא טז). כיוצא בדבר אתה אומר, והיו לי אמר ה' (מלאכי ג) והיכן דבר -והייתם לי סגלה (שמות יח). כיוצא בדבר אתה אומר, והיה כל אשר יקרא ביום וגו' (יואל ג) והיכן דבר- וראו כל עמי הארץ (דברים כח). כיוצא בו, וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ה', והיכן אמר- הנסתרות לה' אלהינו וגו' (דברים כח) (אף כאן אתה אומר, והיה כי תבואו אל הארץ וגו' תלה הכתוב לעבודה הזאת מביאתן לארץ ולהלן).

והיה כי יאמרו אליכם בניכם בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה, שסוף התורה עתידה להשתכח. ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו ישראל באותה שעה, שהן עתידין לראות בנים ובני בנים להם. (שנאמר) ויקד העם וישתחוו וגו' למה השתחוו -משום שנאמר וחמושים עלו בני ישראל, אחד מחמשה ויש אומרים אחד מחמשים ויש אומרים אחד מחמש מאות עלו. ר' נהוראי אומר, העבודה, ולא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר רבבה כצמח השדה נתתיך וגו' (יחזקאל כו). וכתיב ובני ישראל פרו וישרצו (שמות א), שהיתה אשה אחת יולדת ששה בנים בכרס אחד- ואתה אומר אחד מחמש מאות עלו. ואימתי מתו? בשלשת ימי אפלה, כתיב לא ראו איש את אחיו, שהיו קוברין מתיהן והודו ושבחו שלא ראו אויבים ושמחו במפלתם .

ואמרתם זבח פסח הוא לה' רבי יוסי הגלילי אומר, ראויין היו שונאיהם של ישראל כליה במצרים, עד שגמר (אחד מהם) את פסחו.(ואמרתם זבח פסח הוא) ללמדך שכל מי ששומע הנסים האלו שעשה הקב"ה לישראל במצרים, צריך לשבח (וגומר), ואומר ויספר משה לחותנו וגומר, ויחד יתרו (וגו').

וילכו ויעשו ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה. ויעשו, וכי כבר עשו- אלא משקבלו עליהם לעשות מעלה עליהם כאלו עשו (וגומר). כאשר צוה ה', להודיעך שבחן שכשם (שאמרו להם משה) ואהרן כן עשו. (דבר אחר) מה תלמוד לומר כן, אלא אף משה ואהרן עשו כן.