רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת ואתחנן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת ואתחנן[עריכה]

פרק ג (2)[עריכה]

(כג) וָאֶתְחַנַּן – אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, אֵין מְבַקְשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם. לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ: "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן" (שמות לג,יט), אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן (מדרש תנחומא ואתחנן ג). דָּבָר אַחֵר, זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי (כו).
בָּעֵת הַהִוא – לְאַחַר שֶׁכָּבַשְׁתִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, דִּמִּיתִי שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֵּדֶר (ספרי שם; פינחס קלד).
לֵאמֹר – זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אִם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי אִם לָאו (ספרי כו).

(כד) ה' אֱלֹהִים – רַחוּם בַּדִּין (שם).
אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ – פֶּתַח לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה. אָמַר לוֹ: מִמְּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי" (שמות לב,י). וְכִי תּוֹפֵס הָיִיתִי בְּךָ? אֶלָּא לִפְתֹּחַ פֶּתַח, שֶׁבִּי הָיָה תָּלוּי לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. כְּמוֹ כֵן הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו (ספרי כז).
אֶת גָּדְלְךָ – זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד,ז; ספרי פינחס קלד).
וְאֶת יָדְךָ – זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁהִיא פְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם (שם).
הַחֲזָקָה – שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין בְּחָזְקָה (שם).
אֲשֶׁר מִי אֵל וְגוֹמֵר – אֵינְךָ דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹעֲצִין וְסַנְקַתִּדְרִין הַמְּמַחִין בְּיָדוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וְלַעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו; אַתָּה – אֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדְךָ אִם תִּמְחֹל לִי וּתְבַטֵּל גְּזֵרָתְךָ (ספרי כז). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, כְּדִכְתִיב: "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ" (לעיל ב,לא); הַרְאֵנִי מִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.

(כה) אֶעְבְּרָה נָּא – אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה (ספרי פינחס קלד).
הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם (שם).
וְהַלְּבָנֹן – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (תרגום אונקלוס וספרי שם).

(כו) וַיִתְעַבֵּר ה' – נִתְמַלֵּא חֵמָה (ספרי פינחס קלה; ואתחנן כט).
לְמַעַנְכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם; אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם" (תהלים קו,לב; ספרי שם ושם).
רַב לָךְ – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה, וְהַתַּלְמִיד כַּמָּה סַרְבָן וּמַפְצִיר (סוטה יג ב|סוטה י"ג ע"ב]]). דָּבָר אַחֵר: רַב לָךְ – הַרְבֵּה מִזֶּה שָׁמוּר לְךָ, רַב טוּב הַצָּפוּן לָךְ (ספרי שם ושם).

(כז) וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ – בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי "וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (לעיל פסוק כה), אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (להלן לד,א; ספרי פינחס קלו).

(כח) וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ – עַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַמְּרִיבוֹת (ספרי שם).
וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ – בִּדְבָרֶיךָ. שֶׁלֹּא יֵרַךְ לִבּוֹ לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁנֶּעֱנַשׁ רַבִּי עֲלֵיהֶם, כָּךְ סוֹפִי לֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם; מַבְטִיחוֹ אֲנִי כִּי הוּא יַעֲבֹר וְהוּא יַנְחִיל.
כִּי הוּא יַעֲבֹר – אִם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם – יִנְחֲלוּ, וְאִם לָאו – לֹא יִנְחֲלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁשָּׁלַח מִן הָעָם אֶל הָעַי וְהוּא יָשַׁב, "וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי" וְגוֹמֵר (יהושע ז,ה). וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו, אָמַר לוֹ: "קֻם לָךְ" (שם, י), "קָם לָךְ" כְּתִיב; אַתָּה הוּא הָעוֹמֵד בִּמְקוֹמְךָ וּמְשַׁלֵּחַ אֶת בָּנַי לַמִּלְחָמָה? "לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ"? לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה רַבְּךָ: אִם הוּא עוֹבֵר – עוֹבְרִין, וְאִם לָאו אֵין עוֹבְרִין? (ספרי כט).

(כט) וַנֵּשֶׁב בַּגָּיא וְגוֹמֵר – וְנִצְמַדְתֶּם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים; וְאַף עַל פִּי כֵן, "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים" (להלן ד,א), וְהַכֹּל מָחוּל לְךָ, וַאֲנִי – לֹא זָכִיתִי לִמָּחֵל לִי (ספרי פינחס שם).

פרק ד[עריכה]

(ב) לֹא תֹסִיפוּ – כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בִּתְפִלִּין, חֲמֵשֶׁת מִינִין בְּלוּלָב, וְחָמֵשׁ צִיצִיּוֹת; וְכֵן לֹא תִגְרְעוּ (ספרי ראה פב).

(ו) וּשְׁמַרְתֶּם – זוֹ מִשְׁנָה (שם עט).
וַעֲשִׂיתֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ.
כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם וְגוֹמֵר – בְּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים.

(ח) חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם – הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים.

(ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹמֵר פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים – אָז, כְּשֶׁלֹּא תִּשְׁכְּחוּ אוֹתָם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם, תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים; וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים.

(י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ – מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים.
יִלְמְדוּן – יֵילְפוּן, לְעַצְמָם.
[יְלַמֵּדוּן – יַלְּפוּן, לַאֲחֵרִים.]

(יד) וְאוֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם – תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה (נדרים ל"ז ע"א).

(טז) סָמֶל – צוּרָה (תרגום אונקלוס).

(יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ – לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר וְלָתֵת לֵב לִטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם.
אֲשֶׁר חָלַק ה' – לְהָאִיר לָהֶם (מגילה ט' ע"ב). דָּבָר אַחֵר, לֶאֱלֹהוּת; לֹא מְנָעָן מִלִּטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא הֶחֱלִיקָם בְּדִבְרֵי הַבְלֵיהֶם לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם (ע"ז נ"ה ע"א); וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא" (תהלים לו,ג).

(כ) מִכּוּר – כּוּר הוּא כְּלִי שֶׁמְּזַקְּקִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב.

(כא) הִתְאַנַּף – נִתְמַלֵּא רֹגֶז.
עַל דִּבְרֵיכֶם – עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, עַל עִסְקֵיכֶם.

(כב) כִּי אָנֹכִי מֵת וְגוֹמֵר אֵינֶנִּי עֹבֵר – מֵאַחַר שֶׁמֵּת מֵהֵיכָן יַעֲבֹר? אֶלָּא אַף עַצְמוֹתַי אֵינָם עוֹבְרִים (ספרי פינחס קלה).

(כג) תְּמוּנַת כֹּל – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר:
אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' – אֲשֶׁר צִוְּךָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת.

(כד) אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לִנְקֹם, אינפרינדר"א [enprendre = לכעוס‏[1]] בְּלַעַז, מִתְחָרֶה עַל רָגְזוֹ לְהִפָּרַע מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

(כה) וְנוֹשַׁנְתֶּם – רָמַז לָהֶם שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כְּמִנְיַן "וְנוֹשַׁנְתֶּם". וְהוּא הִקְדִּים וְהִגְלָם לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ"וְנוֹשַׁנְתֶּם", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בָּהֶם "כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" (להלן פסוק כו). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ" (דניאל ט,יד); צְדָקָה עָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁמִּהֵר לַהֲבִיאָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי זְמַנָּהּ (סנהדרין ל"ח ע"א, גיטין פ"ח ע"א).

(כו) הֲעִידֹתִי בָכֶם – הִנְנִי מַזְמִינָם לִהְיוֹת עֵדִים שֶׁהִתְרֵיתִי בָּכֶם.

(כח) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ; מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם, כְּאִלּוּ אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם.

(לא) לֹא יַרְפְּךָ – מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו. וּלְשׁוֹן לֹא יַרְפְּךָ – לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא, לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלוֹ. וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שה"ש ג,ד), שֶׁלֹּא נִנְקַד אֶרְפֶּנּוּ (בסגול). כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן – מוּסָב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל, כְּמוֹ: "הַרְפֵּה לָהּ" (מל"ב ד,כז), תֵּן לָהּ רִפְיוֹן; "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט,יד), הִתְרַפֵּה מִמֶּנִּי.

(לב) לְיָמִים רִאשׁוֹנִים – עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים.
וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם – וְגַם שְׁאַל לְכָל הַבְּרוּאִים אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: מְלַמֵּד עַל קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיְתָה מִן הָאָרֶץ עַד הַשָּׁמַיִם, וְהוּא הַשִּׁעוּר עַצְמוֹ אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה (חגיגה י"ב ע"א).
הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה – מַהוּ הַדָּבָר הַגָּדוֹל? "הֲשָׁמַע עָם" וְגוֹמֵר (להלן פסוק לג).

(לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים – הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי וְגוֹמֵר? כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטַף פַּתָּח: הֲנִהְיָה? הֲנִשְׁמַע? הֲשָׁמַע? הֲנִסָּה?
בְּמַסֹּת – עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן: "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח,ה) אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן.
בְּאֹתֹת – בְּסִימָנִים, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן: "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שמות ד,ב).
וּבְמוֹפְתִים – הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת.
וּבְמִלְחָמָה – בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שמות יד,כה).

(לה) הָרְאֵתָ – כְּתַרְגּוּמוֹ, "אִתַּחְזִיתָא". כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, פָּתַח לָהֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים (פסיקתא רבתי סוף פרשה כ), וּכְשֵׁם שֶׁקָּרַע אֶת הָעֶלְיוֹנִים כָּךְ קָרַע אֶת הַתַּחְתּוֹנִים וְרָאוּ שֶׁהוּא יְחִידִי; לְכָךְ נֶאֱמַר: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת.

(לז) וְתַחַת כִּי אָהַב – וְכָל זֶה, תַּחַת אֲשֶׁר אָהַב.
וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו – כְּאָדָם הַמַּנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ" וְגוֹמֵר "וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד,יט). דָּבָר אַחֵר: וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו – בִּפְנֵי אֲבוֹתָיו, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא" (תהלים עח,יב; ב"ר צב,ב). וְאַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁהֲרֵי כְּתָבָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד: וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו.

(לח) מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ – סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ: "לְהוֹרִישׁ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִמְּךָ".
כַּיּוֹם הַזֶּה – כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הַיּוֹם.

(מא) אָז יַבְדִּיל – נָתַן לֵב לִהְיוֹת חָרֵד לַדָּבָר, שֶׁיַּבְדִּילֵם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיִּבָּדְלוּ אוֹתָן שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אָמַר מֹשֶׁה: מִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָהּ, אֲקַיְּמֶנָּה (מכות י' ע"א).
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ – בְּאוֹתוֹ עֵבֶר שֶׁבְּמִזְרָחוֹ שֶׁל יַרְדֵּן.
מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, נְקוּדָה רֵי"שׁ בַּחֲטָף: מִזְרָח שֶׁל שֶׁמֶשׁ, מְקוֹם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

(מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה – זוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְסַדֵּר אַחַר פָּרָשָׁה זוֹ.

(מה-מו) אֵלֶּה הָעֵדֹת וְגוֹמֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר – הֵם הֵם אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם, חָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב.

(מז) אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן – שֶׁהוּא בַּמִּזְרָח; שֶׁהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הָיָה בַּמַּעֲרָב.

פרק ה[עריכה]

(ג) לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ – בִּלְבַד כָּרַת ה׳ וְגוֹמֵר, כִּי אִתָּנוּ.

(ד) פָּנִים בְּפָנִים – אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אַל תֹּאמְרוּ: אֲנִי מַטְעֶה אֶתְכֶם עַל לֹא דָּבָר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַסַּרְסוּר עוֹשֶׂה בֵּין הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ; הֲרֵי הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּכֶם (פס"ר כא,ו).

(ה) לֵאמֹר – מוּסָב עַל דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ לֵאמֹר אָנֹכִי ה׳ וְגוֹמֵר, וְאָנֹכִי עוֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם.

(ו) עַל פָּנָי – בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, וְזֶהוּ כָּל הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם. עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּבָר פֵּרַשְׁתִּים.

(יא) שָׁמוֹר – וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "זָכוֹר" (שמות כ,ז)? שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵיבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמָעוּ (מכילתא בחדש ז).
כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, בְּמָרָה (סנהדרין נ"ו ע"ב).

(יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ וְגוֹמֵר – עַל מְנָת כֵּן פְּדָאֲךָ, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד וְתִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו.

(טו) כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – אַף עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם נִצְטַוּוּ בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" (שמות טו,כה; סנהדרין נ"ו ע"ב).

(טז) וְלֹא תִנְאָף – אֵין לְשׁוֹן נִאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ.

(יז) לֹא תִתְאַוֶּה – "לָא תִרּוֹג" (אונקלוס), אַף הוּא לְשוֹן חֶמְדָּה, כְּמוֹ "נֶחְמָד לְמַרְאֶה" (בראשית ב,ט) דִּמְתַרְגְּמִינָן "דִּמְרַגַּג לְמֶחֱזֵי".

(יח) וְלֹא יָסָף – מְתַרְגְּמִינָן "וְלָא פְסָק" (סנהדרין י"ז ע"א) [וּלְפִי שֶׁמִּדַּת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן יָכוֹלִין לְדַבֵּר כָּל דְּבְרֵיהֶם בִּנְשִׁימָה אַחַת, וּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, לֹא הָיָה פּוֹסֵק, וּמִשֶּׁלֹּא הָיָה פּוֹסֵק לֹא הָיָה מוֹסִיף], כִּי קוֹלוֹ חָזָק וְקַיָּם לְעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: וְלֹא יָסָף, לֹא הוֹסִיף לְהֵרָאוֹת בְּאוֹתוֹ פֻּמְבִּי.

(כג) וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ – הִתַּשְׁתֶּם אֶת כֹּחִי כִּנְקֵבָה, שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי עֲלֵיכֶם, וְרִפִּיתֶם אֶת יָדִי, כִּי רָאִיתִי שֶׁאֵינְכֶם חֲרֵדִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מֵאַהֲבָה. וְכִי לֹא הָיָה יָפֶה לָכֶם לִלְמֹד מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְלֹא לִלְמֹד מִמֶּנִּי?

פרק ו[עריכה]

(ד) ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד – ה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'" (צפניה ג,ט), וְנֶאֱמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד,ט; ספרי לא).

(ה) וְאָהַבְתָּ – עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה. אֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה; הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו – מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ (ספרי לב).
בְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ (ספרי שם; ברכות נ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (ספרי שם).
וּבְכָל נַפְשְׁךָ – אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ספרי שם; ברכות שם וס"א ע"ב).
וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מָמוֹנְךָ (שם ושם), יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "בְּכָל מְאֹדֶךָ" (ספרי שם; ברכות ס"א ע"ב). דָּבָר אַחֵר: וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ (ברכות נ"ד ע"א), בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְכֵן בְּדָוִד אוֹמֵר: "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" וְגוֹמֵר (תהלים קטז,יג) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא" (שם,ג; ספרי שם).

(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים – מַהוּ הָאַהֲבָה? וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי לג).
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוֹטַגְמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ (שם). "דְּיוֹטַגְמָא" – מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב.

(ז) וְשִׁנַּנְתָּם – לְשׁוֹן חִדּוּד הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ; שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר – לֹא תְּהֵא צָרִיךְ לְגַמְגֵּם בּוֹ, אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד (ספרי לד; קידושין ל' ע"א).
לְבָנֶיךָ – אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים. מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּייִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד,א), וְאוֹמֵר: "בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל" (מל"ב ב,ג); וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ" (דה"ב כט,יא). וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (מל"ב ב,יב; ספרי שם).
וְדִבַּרְתָּ בָּם – שֶׁלֹּא יְהֵא עִקַּר דִּבּוּרְךָ אֶלָּא בָּם; עֲשֵׂם עִקָּר, וְאַל תַּעֲשֵׂם טָפֵל (ספרי שם).
וּבְשָׁכְבְּךָ – יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְקוּמֶךָ, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ; דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (ספרי שם).

(ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבַּזְּרוֹעַ (ספרי לה).
וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (שם). וְעַל שֵׁם מִנְיַן פָּרָשִׁיּוֹתֵיהֶם נִקְרְאוּ טֹטָפֹת; "טֹט" בְּכַתְפִּי – שְׁתַּיִם, "פַּת" בְּאַפְרִיקֵי – שְׁתַּיִם (סנהדרין ד' ע"ב).

(ט) מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ – 'מְזוּזַת' כְּתִיב, שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא אֶחָת (ספרי לו; מנחות ל"ד ע"א).
וּבִשְׁעָרֶיךָ – לְרַבּוֹת שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְשַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְשַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת (יומא י"א ע"א).

(יא) חֲצוּבִים – לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם טְרָשִׁין וּסְלָעִים, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן חֲצִיבָה.

(יב) מִבֵּית עֲבָדִים – כְּתַרְגּוּמוֹ, "מִבֵּית עַבְדוּתָא", מִמָּקוֹם שֶׁהֱיִיתֶם שָׁם עֲבָדִים.

(יג) וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ – אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ, תְּהֵא זָהִיר בִּשְׁבוּעָתְךָ; וְאִם לָאו, לֹא תִשָּׁבֵעַ (מדרש תנחומא מטות א).

(יד) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם – הוּא הַדִּין לָרְחוֹקִים; אֶלָּא לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת סְבִיבוֹתֶיךָ תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, הֻצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר.

(טז) בַּמַּסָּה – כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנִּסּוּהוּ בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז,ז).

(יח) הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב – זוֹ פְּשָׁרָה, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

(יט) כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר – וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות כג,כז; ספרי סוף עקב).

(כ) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר – יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא אַחַר זְמָן (מכילתא בא יח).

פרק ז (1)[עריכה]

(א) וְנָשַׁל – לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה וְהַתָּזָה; וְכֵן: "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט,ה).

(ב) וְלֹא תְחָנֵּם – לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אָסוּר לוֹ לָאָדָם לוֹמַר: כַּמָּה נָאֶה גּוֹי זֶה. דָּבָר אַחֵר: לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בָּאָרֶץ (ע"ז כ' ע"א).

(ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי – בְּנוֹ שֶׁל כְּנַעֲנִי, כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתְּךָ, יָסִיר אֶת בִּנְךָ אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בִּתְּךָ מֵאַחֲרַי; לָמַדְנוּ שֶׁבֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַכְּנַעֲנִי קָרוּי בִּנְךָ. אֲבָל בֶּן בִּנְךָ הַבָּא מִן הַכְּנַעֲנִית אֵינוֹ קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר עַל בִּתּוֹ "לֹא תִקַּח" "כִּי תָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי", אֶלָּא כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ וְגוֹמֵר (יבמות כ"ג ע"א; קידושין ס"ח ע"ב).

(ה) מִזְבְּחֹתֵיהֶם – שֶׁל בִּנְיָן.
וּמַצֵּבֹתָם – אֶבֶן אַחַת.
וַאֲשֵׁירֵהֶם – אִילָנוֹת שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָן (ע"ז מ"ח ע"א).
וּפְסִילֵיהֶם – צְלָמִים.

(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם – כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חָשַׁק ה' בָּכֶם.
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הַמְּמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם, שֶׁאָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח:כז), וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁאָמְרוּ: "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז,ז); לֹא כִּנְבוּכַדְנֶאצַּר, שֶׁאָמַר: "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד,יד), וְסַנְחֵרִיב, שֶׁאָמַר: "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" (שם לו,כ), וְחִירָם, שֶׁאָמַר: "[אֵל אָנִי] מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (יחזקאל כח,ב; חולין פ"ט ע"א).
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דְּהָא".

(ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא": "לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה' בָּכֶם אֶלָּא מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם".
וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה – מֵחֲמַת שָׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה.

(ט) לְאֶלֶף דּוֹר – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים" (לעיל ה,י)? כָּאן, שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו [הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה], הוּא אוֹמֵר לְאֶלֶף; וּלְהַלָּן, שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְאֹהֲבַי [הָעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה, שֶׁשְּׂכָרָם יוֹתֵר גָּדוֹל], הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים".
לְאֹהֲבָיו – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה.
וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו – אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה.

(י) וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו – בְּחַיָּיו מְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא (אונקלוס; תרגום יונתן).

(יא) הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם – וּלְמָחָר, לָעוֹלָם הַבָּא, לִטֹּל שְׂכָרָם (עירובין כ"ב ע"א).

הערות[עריכה]

  1. ^ ר' לעיל מס' 3217. בכמה כתבי־יד יש גרסאות שונות מאותו גזרון: אינפרינייר"א enpreniere ("כעסן"), אינפרינמינ"ט enprenment ("כעס, חרון־אף").