רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות כלי המקדש והעובדין בו · פרק שמיני | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

בגדי כהונה שלשה מינים בגדי כהן הדיוט ובגדי זהב ובגדי לבן בגדי כהן הדיוט הם ארבעה כלים כתנת ומכנסים ומגבעות ואבנט וארבעתן של פשתן לבנים וחוטן כפול ששה והאבנט לבדו רקום בצמר:

הלכה ב[עריכה]

בגדי זהב הן בגדי כהן גדול והם שמנה כלים:

הארבעה של כל כהן ומעיל ואפוד וחושן וציץ ואבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא והוא דומה במעשיו לאבנט כהן הדיוט ומצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו אלא שכהן גדול צנוף בה כמי שלופף על השבר ובניו צונפין בה ככובע ולפיכך נקראת מגבעת:

הלכה ג[עריכה]

בגדי לבן הם ארבעה כלים שמשמש בהן כ"ג ביוה"כ:

כתנת ומכנסים ואבנט ומצנפת וארבעתן לבנים וחוטן כפול ששה ומן הפשתן לבדו הם ושתי כתנות אחרות היו לו לכהן גדול ביום הכפורים אחת לובשה בשחר ואחת בין הערבים ושתיהם בשלשים מנה משל הקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו ומקדיש התוספת ואח"כ עושה בה הכתנת:

הלכה ד[עריכה]

בגדי כהונה מצוותן שיהיו חדשים נאים ומשולשים כדרך בגדי הגדולים שנאמר לכבוד ולתפארת היו מטושטשין או מקורעין או ארוכין יתר על מדתו או קצרים פחות ממדתו או שסלקן באבנט ועבד עבודתו פסולה היו משוחקין או שהיו ארוכים וסילקן באבנט עד שנעשו כמדתו ועבד עבודתו כשרה:

הלכה ה[עריכה]

כל בגד מבגדי כהונה שנעשו צואין אין מלבנין אותן ואין מכבסין אותן אלא מניחן לפתילות ולובש חדשים ובגדי כהן גדול שבלו גונזין אותן ובגדי לבן שעובד בהם ביום הצום אינו עובד בהם פעם שניה לעולם אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה:

הלכה ו[עריכה]

מכנסי כהנים הדיוטים שבלו ואבנטיהם היו עושין מהן פתילות ומדליקין בהן במקדש בשמחת בית השואבה וכתנות כהנים הדיוטים שבלו היו עושין מהן פתילות למנורת תמיד:

הלכה ז[עריכה]

כל בגדי הכהנים אינן באים אלא משל ציבור ויחיד שהתנדב בגד מבגדי כהונה מוסרו לציבור ומותר וכן כל כלי השרת ועצי המערכה שמסרן יחיד לציבור הרי הן כשרין אף כל קרבנות הציבור שהתנדב אותן יחיד משלו כשרים ובלבד שימסרם לציבור:

הלכה ח[עריכה]

בגדי כהנים הדיוטים היו עושין מהן מחלצות רבות וששה ותשעים חלון היו במקדש להניח בהן הבגדים ארבעה חלונות לכל משמר ושם כל משמר כתוב על חלונותיו וכולן סתומות וכשיכנסו אנשי משמר לעבודה בשבת שלהן פותחין חלונותיהן כל ימי שבתן ונוטלין הכלים וכשיצאו מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסותמן:

הלכה ט[עריכה]

ולמה עשו ארבעה חלונות לכל משמר לפי שלא יהיו הכלים מעורבין אלא כל המכנסים בחלון אחד וכתוב עליו מכנסים וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו אבנט וכן המצנפות כולן בחלון אחד והכתנות כולן בחלון אחד:

הלכה י[עריכה]

כהן גדול מניח בגדי זהב בלשכה שלו בלילה או בעת שיצא מן המקדש:

הלכה יא[עריכה]

בגדי כהונה מותר ליהנות בהן לפיכך לובשם ביום עבודתו ואפילו שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט מפני שהוא שעטנז:

הלכה יב[עריכה]

אסור לכהן הדיוט ללובשו אלא בשעת עבודה אין הכהנים לובשין לעבודה אלא צמר ופשתים בלבד:

הלכה יג[עריכה]

וכל מקום שנאמר בתורה שש או בד הוא הפשתים והוא הבוץ ותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם שמים שהוא פתוך מן הכוחל הארגמן הוא הצמר הצבוע אדום ותולעת השני הוא הצמר הצבוע בתולעת:

הלכה יד[עריכה]

כל מקום שנאמר בתורה שש או שש משזר צריך שיהיה החוט כפול ששה ומקום שנאמר בד אם היה חוט אחד לבדו כשר ומצוה מן המובחר שיהיה כפול ששה ומקום שנאמר בו משזר בלבד צריך שיהיה חוטן כפול שמנה:

הלכה טו[עריכה]

כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם הוא שתהיינה הצורות הנעשות באריגה נראות מצד אחד בפני האריג ומעשה חושב הוא שתהיה הצורה נראית משני צדדין פנים ואחור:

הלכה טז[עריכה]

וכיצד מעשה הבגדים הכתונת בין של כ"ג בין של כהן הדיוט משבצת היתה שהיא בתים בתים באריגתה כמו בית הכוסות כדרך שעושין האורגין בבגדים הקשים ובית יד שלה נארג בפני עצמו ומחברין אותו עם גוף הכתונת בתפירה:

הלכה יז[עריכה]

אורך הכתונת עד למעלה מן העקב ואורך בית יד שלה עד פס ידו ורוחבו כרוחב היד:

הלכה יח[עריכה]

המכנסים בין של כ"ג בין של כהן הדיוט הם ממתנים עד ירכים שהוא למעלה מן הטיבור קרוב מן הלב עד סוף הירך שהוא הארכובה ושנצים יש להם ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה אלא מוקפין כמין כיס:

הלכה יט[עריכה]

המצנפת של כ"ג או הדיוט ארכו שש עשרה אמות והאבנט רוחב כמו שלש אצבעות ואורכו ל"ב אמה מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך ובגדי כהונה כולן אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג שנאמר מעשה אורג:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.