טור אורח חיים תרצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרצז | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון, מותרים בהספד ובתענית. והא דיום י"ד וט"ו דאדר הראשון והשני שוין בהספד ותענית, היינו דוקא כשקראו המגילה ובו ביום נראה להם לעבר השנה, אבל אם לא קראו המגילה, מותרין בהספד ותענית.

ובספר המצוות כתב שאסורין בהספד ותענית בכל השנים, אע"פ שלא קראו המגילה. וכן ייראה מדברי הרמב"ם ז"ל. וכן כתב הרי"ף ז"ל שצריך להרבות בו בסעודה בי"ד, אבל בט"ו כתב שאין צריך להרבות בו בסעודה. ואדוני אבי ז"ל כתב כסברא ראשונה.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון מותרין בהספד ובתענית, והא דיום י"ד וט"ו דאדר הראשון והשני שוים בהספד ובתענית היינו דוקא כשקראו המגילה וכו'. בפ"ק דמגילה (ז:) תנן קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני ואין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה לבד ומתנות לאביונים, ובגמרא בברייתא שם אפליגו תנאי במלתא ומסיים בה ושוין בהספד ותענית שאסורין בזה ובזה, וכתב הרא"ש ושוין בהספד ותענית דאסורין בזה ובזה פירוש אם קראו המגילה בי"ד ובו ביום עברו השנה אסור בהספד ובתענית אבל בשאר שנה מעוברת נ"ל שמותר בהספד ותענית עכ"ל, וכך הם דברי רבינו אלא שכתב אבל אם לא קראו המגילה מותרין [במקום] אבל בשאר שנה מעוברת, והכל אחד דכשיודעים קודם לכן שהשנה מעוברת ודאי שאינם קורים את המגילה בי"ד ובט"ו שבאדר ראשון.

ופשוט הוא שמה שכתבו הרא"ש ורבינו ובו ביום נראה להם לעבר השנה, היינו משום דאם לא נראה להם עד אחר אותו יום פשיטא דאסור בהספד ובתענית, שמאחר שבאותו יום לא היה בדעתם לעבר הו"ל באותו יום כשאר שנים פשוטות.

וכתבו הגהות מיימונית והמרדכי שהר"מ כתב כדברי הרא"ש אבל הרמב"ם כתב סתם ושני הימים אסורים בהספד ותענית באדר הראשון ובאדר השני, וכתבו הגהות שכן פסק בסמ"ג וכן דעת הר"ן , וכתב שקרוב הדבר ג"כ שראוי להרבות בסעודה בי"ד שבראשון אבל לענין לשלוח מנות כיון דדמו למתנות לאביונים דליתנהו אלא בשני משמע נמי שאף משלוח מנות אינו אלא בשני. והתוס' כתבו ויש נוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בי"ד וט"ו של אדר הראשון וריהטא דמתני' נמי משמע כן ולא נהירא דאמרינן בגמרא הא לענין הספד ותענית זה וזה שוים מכלל דשמחה ומשתה ליכא וכן הלכה שאין צריך להחמיר לעשות משתה ושמחה באדר הראשון עכ"ל, והגהות מיימונית כתבו בשם סמ"ק שהעולם לא נהגו לעשות משתה ושמחה כי אם בי"ד שבאדר הראשון אע"פ שבאדר השני נהגו גם בט"ו שמחה ומשתה , וטעמא משום דאמר תלמודא אין בין י"ד שבאדר הראשון וכו' ולא הזכיר ט"ו, ושמא נקט אותו שהוא עיקר אבל לעניין עשיית מלאכה אין איסור בא' כי גם בב' אין בו איסור כי אם במקום שנהגו ע"כ .

ועכשיו לא נהגו להרבות בסעודה לא בי"ד ולא בט"ו שבאדר הראשון, ומ"מ נוהגים שלא ליפול על פניהם ושלא לומר מזמור יענך ה' ביום צרה משום דיומי נס והצלה הם:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • יום י"ד וכו'. כבר הבאתי בסוף סימן תרפ"ח מ"ש הרא"ש שהוכיח מהסוגיא דסיפא ארישא קאי וממילא לפי המסקנא נמי בשאר שנים המעוברות אינו אסור בהספד ותענית באדר הראשון, ולפע"ד יראה דודאי כך הוא כדכתב הרא"ש קודם המסקנא אבל למסקנא נראה בהיפך, והוא דכיון דמסקינן אליבא דרשב"ג דמתני' אתיא כותיה וה"ק אין בין י"ד של אדר הראשון וכו' השתא אי איתא דסיפא ארישא קיימא קשיא אתנא דמתניתין גופיה אמאי קתני אין בין י"ד של אדר הא' וכו' ובסדר הפרשיות לא מיירי דאמאי שייר טפי סדר הפרשיות ממקרא מגלה ומתנות לאביונים, דהא הני תלתא מילי שוין דינייהו שצריך לחזור ולעשותן בשני והו"ל למיתני נמי סדר הפרשיות ולפרושי אין בין חדש אדר הראשון וכו', אבל אי סיפא לאו ארישא קאי ובכל השנים המעוברות קאמר דאין בין י"ד של אדר הראשון וכו' ניחא. וכן נראה מבואר מלשון הרי"ף והסמ"ג דלמאי דמסיק אין בין י"ד וכו' אף בכל השנים המעוברות אסור בהספד ובתענית בי"ד אדר הראשון. כל זה כתבתי ליישב המנהג שנוהגין איסור בהספד ובתענית באדר הראשון דלא כהרא"ש. שוב ראיתי שכתב ה"ר ירוחם כי לפי דברי הרי"ף נראה דאסור ע"ש, וכן הוא העיקר נראה לי:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכתב מהרי"ל דכן נוהגין:

(ב) ובמנהגים ומהרי"ל כתבו כדברי הר"ן שמצוה לאכול ולשתות ולהרבות משתה ושמחה בפורים ראשון, ולא ראיתי נוהגין כן, וכן כתב ב"י דאין נוהגין משתה ושמחה אבל נוהגין שא"א בהן תחנון ולא אא"א ולא למנצח, ואם חל בשבת א"א צו"ץ, וכ"כ מנהגים ומהרי"ל וב"י:

(ג) דלא כאבודרהם שכתב שנוהגין שלא לעשות מלאכה בפורים קטן ב' הימים: