שולחן ערוך אורח חיים תרצד ב

^ואין משנים מעות פורים ^זלצדקה אחרת.

הגה: ^חודוקא הגבאים (מרדכי פ"ק דבבא בתרא)

אבל העני יכול לעשות בו ^טמה שירצה.

מפרשים

מגן אברהם

(ד) אין משנין: כ' ב"י בשם הג"א מעות שחשב בלבו לחלקם ביום פורים אינו רשאי לשנותו עכ"ל ועיין ביורה דעה סוף סי' רנ"ח ובחושן משפט סי' רי"ב ס"ח:

(ה) ודוקא הגבאים אבל כו': בטור משמע שאף בני העיר אין יכולין לשנות וכ"מ מל' רמ"א כאן אבל המרדכי כ' בהדיא דבני העיר יכולין לשנות וא"כ דינם כשאר צדקה כמ"ש ביורה דעה סי' רנ"ו ס"ד:

(ו) אין משנים מעות פורים: היינו מעות שגבה אותן הגבאי לחלקם לעניים לסעודת פורים אין יכול לשנותן לומר דיין בפחות והמותר יפול לכיס של צדקה אבל לוקחין עגלים לרוב בכל המעות והמותר שלא יספיקו לאכול בפורים ימכר ויפול לכיס של צדקה [גמרא]. כתב ב"י בשם הגהת אשרי דמעות שחשב בלבו לחלקם לעניים ביום פורים אינו רשאי לשנותו והטעם דס"ל דצדקה יש לו דין הקדש וחייב לקיים מחשבתו אף שלא הוציא בשפתיו:

(ז) לצדקה אחרת: אם יש מנהג באותה העיר לתת מעות פורים לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהגא נותן אבל לא נפקי בזה ידי מתנות לאביונים אפילו אם החזן הוא עני [דכיון דהוא בכלל שכירות החזן הו"ל פורע חובו במתנות לאביונים] אא"כ מחלקים מהם לעניים:

(ח) ודוקא הגבאים: ואם בני העיר יכולים לשנות יש דיעות בפוסקים עיין במ"א:

(ט) מה שירצה: ר"ל אף דהגובים גבו המעות לצורך סעודת פורים מ"מ יש לעני רשות להוציאן לשאר צרכיו:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}