קטגוריה:במדבר י ח

לו. ובני אהרן הכהנים יתקעו מפני שאמר סתם ותקעו בהם, הוצרך לפרש שרק כהנים יתקעו. וכבר בארתי ( ויקרא לח) שיש הבדל בין כשאמר בני אהרן הכהנים ובין כשאמר הכהנים בני אהרן. כשאמר הכהנים בני אהרן גם בעל מום בכלל וכשאמר בני אהרן הכהנים מוציא בעל מום, עיי"ש הטעם. ועל פי זה למד ר' עקיבא שכהן בעל מום פסול לתקוע בחצוצרות ור' טרפון לא ידע חילוק זה, וחשב שגם כשאמר בני אהרן הכהנים בעל מום בכלל.

ועל כן תראה שכמאמר הזה נמצא בספרא ( ויקרא לז) גבי קבלה שחשב ר' טרפון שכהן בעל מום כשר. ור' עקיבא העמידו על האמת בשי המקומות האלה. ומ"ש שמא בראש השנה, שבבית המקדש היו תוקעים בשופר ושתי חצוצרות מן הצדדים כמו שנאמר בר"ה (דף כו).

[בתוספתא (פ"ז דסוטה) וכן בילקוט גרס בהקהל ופי' בז"ר בחג במוצאי שביעית.] וממ"ש ביום הכיפורים ביובל יש ראיה לדעת התוס' (גיטין דף לו וערכין דף לא) שסבירא להו שהיובל היה נוהג בבית שני שלדעת רש"י ז"ל שם יקשה הלא בבית שני בטלו יובלות.

לז. והיו לכם לחקת עולם אם היו יכולים להשתמש בחצוצרות אלו תמיד, היה לו לומר והיו לכם לדורותיכם היינו שבהם תשמשו לדורות. וממה שנאמר לחקת עולם, ידעינן שרק מצוות החצוצרות קיים לעולם, כמו שמפרש וכי תבואו מלחמה וכו'. אבל חצוצרות של משה נגנזו, כמו שאמרו במדרש.

ובילקוט גרס חוקה ניתנו לדורות ולא מתנה לדורות. ואני הגהתי כגירסת הגר"א.