קטגוריה:שמות כט ל

◥

►

◄

שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תַּחְתָּ֖יו מִבָּנָ֑יו אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֛א אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לְשָׁרֵ֥ת בַּקֹּֽדֶשׁ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧/ם הַ/כֹּהֵ֛ן תַּחְתָּ֖י/ו מִ/בָּנָ֑י/ו אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֛א אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לְ/שָׁרֵ֥ת בַּ/קֹּֽדֶשׁ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס:	שִׁבְעָא יוֹמִין יִלְבְּשִׁנּוּן כָּהֲנָא תְּחוֹתוֹהִי מִבְּנוֹהִי דְּיֵיעוֹל לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְשַׁמָּשָׁא בְּקוּדְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):	שׁוּבְעָא יוֹמִין יַלְבְּשִׁינוּן כַּהֲנָא דִיקוּם בַּתְרוֹי מִן בְּנוֹי וְלָא מִן לֵיוָאֵי בִּזְמַן דִּיעוֹלִין לְמַשְׁכַּן זִימְנָא לְשַׁמָּשָׁא בְּקוּדְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"שבעת ימים סט" - רצופין

"ילבשם הכהן" - אשר יקום מבניו תחתיו לכהונה גדולה כשימנוהו להיות כהן גדול

"אשר יבא אל אהל מועד" - (יומא עג) אותו כהן המוכן ליכנס לפני ולפנים ביום הכפורים וזהו כהן גדול שאין עבודת יום הכפורים כשרה אלא בו

"תחתיו מבניו" - מלמד שאם יש לו לכהן גדול בן ממלא את מקומו ימנוהו כהן גדול תחתיו (ת"כ)

"הכהן תחתיו מבניו" - מכאן ראיה כל לשון כהן ל' פועל עובד ממש לפיכך ניגון תביר נמשך לפניו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

שִׁבְעַת יָמִים – רְצוּפִין.
יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן – אֲשֶׁר יָקוּם מִבָּנָיו תַּחְתָּיו לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיְּמַנּוּהוּ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל.
אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – אוֹתוֹ כֹּהֵן הַמּוּכָן לִכָּנֵס לִפְנָי וְלִפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְזֶהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֵׁרָה אֶלָּא בּוֹ (יומא ע"ג ע"א).
תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – מְלַמֵּד שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל בֵּן מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, יְמַנּוּהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחְתָּיו.
הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – מִכָּאן רְאָיָה, כָּל לְשׁוֹן "כֹּהֵן" – לְשׁוֹן פּוֹעֵל, עוֹבֵד מַמָּשׁ; לְפִיכָךְ נִגּוּן תְּבִיר נִמְשָׁךְ לְפָנָיו.