שולחן ערוך יורה דעה רפח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רפח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה

במה והאיך נכתבת
ובו חמישה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטו

סעיף א[עריכה]

כיצד כותבין את המזוזה?    כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן. ובתחילתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך.  (ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור).

סעיף ב[עריכה]

צריך לכתבה בדף אחד, ואם כתבה בב' או בג' דפין -- כשרה.

סעיף ג[עריכה]

כתבה שלא על הסדר -- אפילו שכח מלכתוב אות אחת -- פסולה ואין לה תקנה. ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה.

סעיף ד[עריכה]

כתבה בשני עורות אף על פי שתפרן -- פסולה.

סעיף ה[עריכה]

צריכה עיבוד לשמה לכתחלה. אבל במקום שאם ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא ויקיים המצוה מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה.

סעיף ו[עריכה]

כתבה על הקלף או על הגויל -- כשרה. לא אמרו דוכסוסטוס אלא למצוה.   (וקלפים שלנו כשרים לכל) (מרדכי הלכות קטנות).

סעיף ז[עריכה]

דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז ג"ץ כמו בספר תורה.

סעיף ח[עריכה]

צריכה שרטוט. ואם כתבה בלא שרטוט -- פסולה.

סעיף ט[עריכה]

כותב כל שיטותיה שוות; שלא תהא אחת ארוכה מחבירתה. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה -- כשרה. ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול.

סעיף י[עריכה]

"על הארץ" יכתוב בראש השיטה אחרונה ולא יכתוב בה יותר.

סעיף יא[עריכה]

נהגו לעשותה כ"ב שיטין.

סעיף יב[עריכה]

צריך לכתבה בימין כמו בתפילין.

סעיף יג[עריכה]

ריוח שבין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע מצוה לעשות פרשה סתומה. ואם עשאה פתוחה -- כשרה לפי שאינה סמוכה לה בתורה.

סעיף יד[עריכה]

כורכה מסופה לראשה מ"אחד" כלפי "שמע".

סעיף טו[עריכה]

אסור להוסיף בה מאומה. אלא שמבחוץ כותבין "שדי" כנגד תיבת "והיה" שבפנים.  הגה: ויש אומרים נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת), וכן נוהגין. ומניחין נקב בקנה נגד שם "שדי" שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י).

עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז נגד "ה' אלהינו ה'", ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י). אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם).