המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"העיט צבוע" - הה"א תמוה לכך הוא נקוד פתח הכי הם עוף צבוע מגואל בדם ששאר העופות נאספים עליו ד"א העיט צבוע עוף אחד שהוא צבוע וכל העופות נאספים עליו לאוכלו ששונאים אותו
"העיט סביב עליה" - שמא עוף שמים הם אלו החיילות הגדודים הקלים אשר סביביה
"העיט צבוע" - וכי ישראל המה לפני כעיט הצבוע בעלת גוונים השנואה לכל העופות וקבוצת העופות הדורסים תחלה סביב עליה לאכלה ועוד יוסיפו לזרז זה אחר זה לומר אספו החיות אשר יבואו גם המה לאכלה כי כן אנשי נבוכדנצר שונאים את ישראל ומזרזים אלה לאלה לכלותם
מצודת ציון
"העיט" - הוא שם עוף הדורס וכן וקץ עליו העיט (ישעיהו יח)
"העיט צבוע נחלתי לי", וכי הם דומים כהעיט הצבוע שעשיתי בן תרבות, שהוא י"ל שתי מעלות,
א) שהוא צבוע ויפה מאד בנוצותיו,
ב) "העיט סביב עליה" שהוא מלומד עם אנשים עד שכולם עומדים עליה סביב להשתעשע בו ואינו מזיק, הלא הוא דומה כאריה שאין בו שעשועים והוא מזיק, לכן "לכו אספו כל חית השדה" להלחם עם הארי הטורף הזה, ואל תחשבו כי חזק הוא רק "התיו לאכלה" אותו, כי הוא חלש כשה לאכול:
