ישעיהו יח

קיצור דרך: t1018

תנ"ך > ישעיהו > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש ב השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו ג כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו ד כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה [אשקטה] ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר ה כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז ו יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף ז בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ. ב הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ. ג כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ. ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר. ה כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז. ו יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף. ז בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ.

(ב) הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ.

(ג) כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.

(ד) כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר.

(ה) כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז.

(ו) יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף.

(ז) בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

יח א ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַהֲרֵי־כֽוּשׁ׃ ב הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹ֘מֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַ֒יִם֒ לְכ֣וּ ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃ ג כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃
　　　 ד כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אשקוטה אֶשְׁקֳטָ֖ה וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃ ה כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתׇם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑הֿ וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃ ו יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכׇל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃
　　　 ז בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יוּבַל־שַׁ֜י לַֽיהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי ׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

א הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם כינוי לכוש בה נפוץ השרץ "צלצל" (סוג של ארבה - דברים כח מב), אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ. ב הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא סירות העשויות מפפירוס עַל פְּנֵי מַיִם. לְכוּ מַלְאָכִים לכו ושובו שליחי כוש (שנשלחו לארץ ישראל) קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ גבה קומה וּמוֹרָט מלוטש מראה (בחזרה אל ארץ כוש), אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא המטיל מורא וָהָלְאָה ממנו והלאה, גּוֹי קַו קָו בעל מידות גדולות וּמְבוּסָה אשר מביס את אויביו אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים בזעו (קרעו) נהרות, מחלקות את שטח אַרְצוֹ.

אתר הפירמידות בעיר מרואה מימי ממלכת כוש

ג "כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ: כִּנְשֹׂא כאשר יונף נֵס הָרִים דגל בהרים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ את השופר, ואת שימעו של הנס שיעשה ה'". {ס}
ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי: "(אשקוטה) אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כאשר אני בביתי, כְּחֹם צַח כביום חם עֲלֵי אוֹר בו החום מגיע עם אור השמש, כְּעָב טַל כענן המוריד טל בְּחֹם קָצִיר. ה כִּי אני אשקוט כי כבר נגזרה הגזירה על האויבים לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח המצב הוא כמו לפני קציר כשנשרו כל הפרחים מהעצים והגיע הזמן לקטוף את הפירות, וּבֹסֶר גֹּמֵל וענב בוסר ההולך ומבשיל יִהְיֶה נִצָּה פרח הגפן (כלומר, כאשר הניצה תהפך לענב), וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים הענפים הקטנים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הענבים המתבשלים הֵסִיר הֵתַז בהתזה (ה' יכרות את ענפיהם של המתפשטים של אויבי כוש: סנחריב \ גוג ומגוג). ו יֵעָזְבוּ יַחְדָּו ינטשו כל החללים לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְקָץ ובקיץ ירד עָלָיו הָעַיִט, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף תרד בחורף".