רש"י על ישעיהו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ישעיהו · יח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוי ארץ צלצל כנפים" - ת"י דאתן לה בספינן מארע רחיקא וקילעיהון פריסן כנשרא דטאיס בכנפוהי ואני אומר לפי שהן שרוין במזרח והארץ חמה העופות נאספים שם והיא מצולצלת בכנפי עופות ונבואה זו על אוכלוסי גוג ומגוג כענין שנאמר (ביחזקאל לח) פרס כוש ופוט אתם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכו מלאכים קלים" - לראות אם אמת הוא שחזרו ישראל למקומם אשר הוא גוי ממושך וממורט אל עם אשר הוא היה נורא בחזקתו

"מן הוא והלאה" - מן היום אשר נבחר לעם והלאה

"גוי קו קו" - שנפרע בו בעונו מדה במדה וניתן למבוסה ד"א קו קו ל' קיא סחי ומאוס (איכה ג)

"נהרים" - מלכים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל יושבי תבל וגו'" - אינכם צריכים לשלוח צירים על כך כי כנשוא נס הרים תראו בהקבץ הגליות וכתקוע שופר תשמעו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשקטה" - מתשלום שכרו של עשו אפנה מכל עסקי ואביטה במכוני להטיב לו

"כחום צח עלי אור" - יאיר ויבהיק לו כחם השמש צח על ירק כמו ללקט אורות (מלכים ב' ד)

"כעב טל" - שהקוצרים מתאוים לו להשיב נפש בחם קציר

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לפני" - בישול קצירו של עמלק ושל גוג טרם תמלא תאותו וסברו שהוא זומם לכלות את אחיו

"כתם פרח" - שלו ויתקרב להתבשל תבואה במלילותיה ולהיות פני נצה של גפנה בוסר וגומל נגמל להיות גסים כפול הלבן הוא בוסר הוא גירוע

"וכרת" - הכורת את זלזלי הגפן הם הזמורות והשריגים

"במזמרות" - (שרפ"ש בלע"ז)

"ואת הנטישות" - הם עיקרי הגפנים שקורין (ליפ"ש בלע"ז)

"התז" - כרת וקצץ כלומר יהרוג השרים והשליטים של גוג וחיילותיו ועוזריו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעזבו יחדו" - פגריהם

"לעיט הרים" - לעוף הרים

"וקץ עליו" - כל ימות הקיץ

"תחרף" - כל ימות החורף מכאן אמרו משפט גוג לעתיד לבוא שנים עשר חדש