קטגוריה:יהושע ח ל
נוסח המקרא
אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל.
אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל׃
אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽ/יהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּ/הַ֖ר עֵיבָֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אותם בשיד ויבנו מהם מזבח ויכתבו עליהם את דברי התורה, ובספר יהושע נזכר בסימן ד' שהקים האבנים בגלגל, ופה נזכר שבנה המזבח בהר עיבל, לכן יש דעה אחת (משנה סתמית בסוטה לב א) כי בו ביום שעבר את הירדן באו להר עיבל ובנו מזבח, וכתבו התורה על האבנים וקפלו את הסיד, וחזרו בו ביום ולנו בגלגל. ועל זאת הרבה הרי"א שאלות. א] שא"כ היה מעשה נסים ללכת ולשוב ששים מיל ביום א' ולכתוב ביום ההוא כל דברי התורה ולבנות המזבח, ולמה לא הזכירו הכתובים נסים האלה? ב] מדוע לא נזכר ספור זה במקומו?. הדעת השנית הוא בירושלמי (שם פ"ז ה"ג) דעת ר"א ששני גבשושית היו אצל גלגל, שקראו לאחד בשם הר גריזים ולשני בשם הר עיבל, וגם ע"ז יפלא מדוע לא כתב מעשה זו במקומו בפרט במקום שנוכל לטעות שעשה שלא כתורה שצותה שבנין המזבח וכתיבת התורה יהיה תיכף ביום עברם?. הדעה הג', בסנהדרין (דף מד) אמר רב שילא א"ל ה' ליהושע קום לך, אתה גרמת לך, אני אמרתי והיה ביום אשר תעברו את הירדן והקמות לך אבנים גדולות ואתם רחקתם ששים מיל, בתר דנפק אוקי רב אמורא עליה ודריש כאשר צוה ה' את משה כן עשה יהושע, לפ"ז לדעת רב שילא היה מעשה זו ימים אחרי העברת הירדן ומיושבים כל הקושיות רק שיקשה איך עבר יהושע על דברי משה, ויפלא איך שם רב העקוב למישור במה שדרש כאשר צוה וכו' כן עשה יהושע והלא לא כן עשה, והו"ל לבאר דבריו שהיה נס כדעה א' או גבשושית כדעה ב'?:
"אז יבנה". כפי הפשט עשה מעשה זאת אחר מלחמת העי, וכפי סדר הכתובים. והנה בתורה אמר (דברים כז, ב - ח) והיה ביום אשר תעברו את הירדן כו' והקמות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד, וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך וכו', והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד, ובנית שם מזבח לה' אלהיך מזבח אבנים וכו', והעלית עליו עולות וכו', וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת. ויש להבין מדוע כפל הציווי מהקמת האבנים ושוד אותם בשיד ומכתיבת דברי התורה שני פעמים; ובתחלה אמר ביום אשר תעברו ואח"כ אמר והיה בעברכם; תחלת אמר והקמות לך, ולא באר שיקימום בהר עיבל, ואחר כך אמר שיהיו בהר עיבל; ומדוע אמר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך, שמלת בעברך מיותר. וכפי זה מבואר שהם שני צוויים בשני (זמנינו) [זמנים] מחולפים, תחלה אמר והיה ביום אשר תעברו את הירדן והקמות לך אבנים גדולות, הוא ציווי א' שנצטוו לעשות באותו יום שיעברו את הירדן ולא יאחרו, וכן עשה יהושע שהקים אבנים גדולות בגלגל באותו יום כנזכר (למעלה ד, ח ושם כ) והיו לאות ולזכרון אל הנס שנעשה להם בירדן. ואמר להם ושדת וכו' וכתבת וכו' בעברך, ר"ל ואח"כ בעברך (לא ביום עברך רק בעברך), ימים אחר שתעבור תעשה מצוה אחרת באבנים האלה שתשוד אותם בשיד ותכתוב עליהם את דברי התורה. ויען שזה בא דרך אגב, קצר, ואח"כ באר המצוה השנית איך יעשוה, וז"ש שמה שאמרתי וכתבת וכו' בעברך, כן תנהוג, והיה בעברכם את הירדן (ר"ל איזה ימים אח"ז, כי פה לא אמר ביום עברכם) אז תקימו את האבנים בהר עיבל, שתקחום מן המקום שהקמותם במלון ותקים אותם בהר עיבל ושם תקיים המצוה השנית ופרטיה לשוד אותם בשיד ולבנות מהם מזבח ולכתוב עליהם את דברי התורה ושיהיה (הכתובה) [הכתיבה] באר היטב. ולפ"ז לא הפיל יהושע דבר ממצות רבו, כי מ"ש תחלה ביום אשר תעברו אינו מוסב רק על הקמת האבנים, ומ"ש ושדת וכתבת, ר"ל שיהיו האבנים ראוים אל שתוכל לכתוב עליהם את התורה בעברך שהוא אח"כ, ופירושנו עולה עם דעת ר' שילא בסנהדרין (מד א) שספור זה היה אחר מלחמת עי, וכדעת רב (שם) שדרש שיהושע לא שינה מדברי משה, וכיון למה שכתבנו (ולא כדברי תוס' (ד"ה ואתם) שם):
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ל.
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה
- אחרי שאלוהים מינה את יהושע להיות מנהיג העם - יהושע לא הקים מזבח.
- אחרי חציית הירדן בחרבה - יהושע הקים גל אולם לא הקים מזבח.
- אחרי נפילת חומות יריחו - יהושע לא הקים מזבח.
אחרי כיבוש העי הקטנה, בעזרת עצה של אלוהים, יהושע הקים מזבח. המזבח נועד לקורבן עולה ולקורבן שלמים, ככתוב: "וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים" (ביאור:יהושע ח לא). יהושע נתן הזדמנות לקורבן יחיד וקורבן ציבור - קורבן נדר, תודה, נדבה, מתנה לאלוהים ולעם, וכיפור על חטאים שנעשו ביריחו ושאר המקרים.
- מתעוררת השאלה למה הנצחון על העי היה כל כך חשוב?
רש"י היה מודע לבעיה החשובה הזאת, וניסה להסביר ולתרץ, וכתב: "פרשה זו כתובה ע"ד מוקדם ומאוחר שמיום שעברו את הירדן עשה כן".
לא נראה שזה ההסבר, וששלוש פעמים, עורך הספר השמיט את עניין המזבח, ורק אחרי הישועה בעי, העורך מצא לנכון להודיע לנו שיהושע בנה מזבח בשכם ליד הר עיבל, ובכל שאר ספר יהושע, יהושע לא בנה מזבח אחר, ולא הקריב יותר קורבנות עולה ושלמים.
עם ישראל ניצל מכליה
יהושע היה בצרות:
- העם זלזל בפקודתו בשם אלוהים לא לקחת שלל מיריחו, וזה לא היה רק עכן שמעל, אלוהים דיבר ברבים באומרו: "וְגַם לָקְחוּ, מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" (ביאור:יהושע ז יא).
- יהושע נחל תבוסה משפילה, ואלוהים אפילו הודיע לו שהוא יעזור לאויביו, ככתוב: "וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם" (ביאור:יהושע ז יב).
- יהושע הבין שכדי למשוך את מלך העי להתנתק מהעיר הוא חייב לתת לו פתיון משמעותי, וזה היה רק הוא עצמו. יהושע היה מוכן לסכן את נפשו ולכפות על אלוהים להציל אותו או לתת לו למות.
- יהושע האמין שזקני העם עלולים למרוד בו ולקחת את הפיקוד ממנו בהעדרו, ואולי גם לשוב לעבר הירדן המזרחית ולמצרים (ביאור:יהושע ז ז). לכן להתקפה על העי הוא לקח אותם איתו, כשבויים במעצר, ככתוב: "וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם הָעָי" (ביאור:יהושע ח י).
- יהושע הבין שמלך העי חושב שכל צבאו המקצועי של בני ישראל הוא "כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ" (ביאור:יהושע ז ד), וגם הם פחדנים שנסים מהמערכה. והוא הבין שמלך העי רוצה לתפוס אותו אישית, לכבוש את מחנה בני ישראל, ולהפוך את העבדים הנמלטים ממצרים לעבדים שלו, וכך להציל את כנען מההתקפה של בני ישראל ולהפוך למלך הראשי בכנען.
- יהושע שם את נפשו בכפו, ולאחר הנצחון המדהים, הוא החליט להעלות קורבן לאלוהים על ההצלה של עם ישראל ושלו עצמו.
- למעשה יהושע עשה את ברכת הגומל - ברכת שבח לה' שמברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
בְּהַר עֵיבָל
הַר עֵיבָל נמצא ליד שכם.
יהושע כבש את העי שהיתה ממזרח "[ל]בֵּית אֵל" (ביאור:יהושע ח ט), וכל העם חנה "בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (ביאור:יהושע ה י).
שכם לא נכבשה על ידי יהושע, אולם בהמשך יהושע ניהל את ממשלתו בשכם, ככתוב: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה. וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו, וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" (ביאור:יהושע כד א), ושם קבר יהושע את עצמות יוסף בחלקה שיעקב קנה מחמור מלך שכם, ככתוב: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם" ביאור:יהושע כד לב). ניתן להבין ששכם נשארה בבעלות בני ישראל במשך כל התקופה שבני יעקב פרו ורבו במצרים.
בני ישראל חנו "בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ" (ביאור:יהושע ד יט) שהיתה "בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (ביאור:יהושע ה י). לאחר הנצחון על העי יהושע מקים מחנה ליד שכם.
- יהושע העביר את העם לשכם, אולם השאיר חלק גדול מהעם בגלגל ליד יריחו.
- אף מלך בכנען לא העיז להתקיף אותו, והוא, כאדון הארץ, נע כרצונו ומתישב כרצונו.
- יהושע כותב ומקריא את התורה שכתב משה לבני ישראל, וזה תהליך שלקח מספר חודשים. (את הירדן יהושע חצה בחרבה לפני הפסח, ואת יריחו הוא כבש ביום כיפורים והכריז בשופר היובל שהארץ שבה לירושיה החוקיים. העי נכבשה לאחר מספר ימים, ואז התחיל החורף. נראה שחמשת מלכי כנען העדיפו לא להלחם בחורף וחיכו לאביב כדי להתארגן ולהתקיף את יהושע.)
סיפור יעקב בשנית
יעקב שב לכנען והיה במאבק כוח עם עשו אחיו, לפני כניסתו לכנען.
יעקב עבר חוויה מפחידה ביותר, והכין את עצמו ומשפחתו לטבח, ככתוב: "כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (ביאור:בראשית לב יב).
לאחר שיעקב פיצל את צבאו לשני מחנות, ושלח מתנות שהביאו כחמישים לוחמים, מקצועיים בקלע, לעורפו של עשו, עשו ראה שמערך הקרב אינו לטובתו, נכנע, ויתר על מלחמה, ורץ לחבק ולבכות על צואר אחיו.
כך יעקב הגיע לשכם, ככתוב: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן ... וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" (ביאור:בראשית לג יח), והקים שם מזבח תודה לאלוהים, ככתוב: "וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לג כ).
- יהושע ראה את הדמיון בין מלחמת יעקב בעשו והנצחון על העי, והוא ממשיך וחוזר על ההיסטוריה של יעקב:
- הוא שלח חיילים לעורפו של מלך העי, האורב.
- המלחמה נגמרה בנצחון מושלם ומוחלט.
- הוא מגיע לשכם, שנשארה בידי בני ישראל כל תקופת העבדות במצרים, ולכן לא היה צורך לכבוש אותה ולהרוג את מלכה.
- הוא בונה מזבח "לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" להודות לו על הניסים ועל הנפלאות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ח ל"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.