לדלג לתוכן

ביאור:יהושע ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ח ג: "וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה, לַעֲלוֹת הָעָי; וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ, גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ג.


וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה[עריכה]

בחשכה, בלי שהאויב ומרגלים יראו את תנועת הצבא, יהושע מקים את צבא הקבע שלו "עַם הַמִּלְחָמָה".
כל שאר העם ממשיכים לישון, ושאר הצבא שומר על המחנה בערבות יריחו.

יהושע בוחר 30,000 חיילים "גִּבּוֹרֵי הַחַיִל" לנוע בלילה ולהתמקם ממערב לעי, ככתוב: "וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ אֶל הַמַּאְרָב, וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעָי" (ביאור:יהושע ח ט).
הצבא לא היה יכול להתקדם על הדרך הראשית מיריחו לעי, כי אז אנשי העי היו רואים אותם.

וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה[עריכה]

לנו הדבר נראה כאילו שיהושע שלח את הצבא מיד בלילה לאחר הריגתו של עכן, אולם אין הוכחה מהכתובים. סביר שיהושע חיכה לאור ירח מתאים, ובנתיים הוא שלח מספר קבוצות של סיירים מרגלים, מחופשים כרועי צאן, למצוא דרך לעלות להר בחשכה בלי להתגלות, ולוודא שמלך העי לא מזמין מלך נוסף לעזור לו והמערכה תשתנה.
במקרים כאלה אסור להסס, אולם אסור להיות פזיז.

לפי הכתוב נראה כאילו שיהושע קודם שלח את הלוחמים, ואחר כך ציווה להם את פקודתו. סביר שהוא נתן את הפקודה לקצינים לפני שהוא שלח את הצבא.

היתה סכנה שהם יתגלו, והכנענים יתקיפו אותם מכל הכיוונים וישמידו את כולם, כי הם היו מבודדים ומוקפים בארץ עויינת.
הצבא עלה בדרך צדדית, סביר שמדרום לעי כדי להתישב במערב של העי. לא ברור אם הם נזהרו לא לעבור ליד ישובים, או שהם בכוונה עברו בישובים כדי לקבל מים ואוכל, השאירו מספר חיילים בכל כפר, והזהירו את אנשי הכפר לשבת בשקט אחרת הם יומתו.
זה היה מסע לילה קשה ומיגע לחיילים עם ציוד מלחמה. החיילים הלכו מרחק של כ30 קילומטר (יריחו - בית אל) עם עליה של קילומטר. החיילים נעו בשקט בלי דיבורים וצילצולי מתכות. ייתכן שהיה ירח גדול, שהאיר ועזר לחיילים לנוע בחושך אחד אחרי השני. סביר שהחיילים עטפו את כלי הנשק שלא ינצנצו באור ולא ירעישו. החיילים היו חייבים לסחוב אוכל ומים שיספיקו ליומים בהר, בהסתר.
סביר שהם יצאו מיד לאחר שהעם הלך לישון, ב10 בלילה, כי הם צריכים להיות ממוקמים לפנות בוקר במארב ליד בית-אל. למעשה מתברר שיהושע אפשר להם שני לילות (ביאור:יהושע ח יג) להגיע ליעדם, ולהתארגן לכל מלחמה אפשרית.
הכל היה חייב להיות מהיר ומאורגן. לא ברור איך הם נמנעו מחשיפה בדרכם.

למארב היו מספר תפקידים:

  1. להתקיף את העי, כאשר מלך העי וצבאו יצאו לרדוף אחרי יהושע, וישאירו את העיר פתוחה וחשופה.
  2. למנוע מצבאות עזר שיבואו מערים אחרות מהמערב או מצפון לנסות לעזור למלך העי.
  3. לאחר הצתת העיר, והריגת כל הלוחמים שנשארו בעיר, לעמוד לפני העיר כדי לחסום מאנשי העי לשוב לעירם, וביחד, עם יהושע העולה בהר, הם יהרגו את חיילי העי ויתפסו את מלך העי.

תוכנית המערך[עריכה]

יהושע שם ארבע צבאות וחסם את הדרכים הראשיות.