ביאור:יהושע ח י

יהושע ח י: "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְקֹד אֶת הָעָם, וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָעָם, הָעָי."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח י.

וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָעָם[עריכה]

וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר[עריכה]

בלילה, יהושע שלח כ30,000 "[מ]עַם הַמִּלְחָמָה ... גִּבּוֹרֵי הַחַיִל" (ביאור:יהושע ח ג) לעלות לעי, ולהיות אורב מאחורי העיר.
יהושע לא הסביר שאלוהים הורה לו לעשות את זה, ולכל העם זה נראה כאילו שיהושע מנהל את המלחמה.
יהושע פקד על קציני האורב, אולם לא ידוע אם כל העם שמע את הפקודה והבין את הסיכונים והרווחים הצפויים.

יהושע התכוון לעלות מערבות יריחו לצפון העי ולסגור את הדרך מהעי צפונה כדי שאנשי העי לא יברחו, ולא תבוא להם עזרה מהצפון. בשלב הזה האורב כבר התישב ממערב לעי, ופיזר כוחות לאורך הצד הדרומי של העי כדי לחסום בריחה ועזרה מהדרום וממערב.

סביר שיהושע בחר עוד כ30,000 חיילים "[מ]עַם הַמִּלְחָמָה ... גִּבּוֹרֵי הַחַיִל" ואיתם הוא הלך (או רכב, או נסע במרכבה) מערבות יריחו לעי, מרחק של כ30 קילומטרים ועליה של קילומטר אחד. בתחילת המסע סביר שהם הלכו בדרך הראשית מיריחו לעי, אולם בהמשך הם ירדו מהדרך ועלו בשביל צפונה מהעי, והתישבו מול העי כאשר "גַּי [הפריד] בֵּינָו וּבֵין הָעָי" (ביאור:יהושע ח יא).

המסע היה במדבר, ולכן יהושע העדיף לצאת מוקדם בבוקר, לפני עלות השחר, כדי לא לסבול את חום היום במשך 5-6 שעות ההליכה המאומצת.

וַיִּפְקֹד אֶת הָעָם[עריכה]

לפעמים המילה "וַיִּפְקֹד" מתכוונת 'לספירה'. לא סביר שיהושע ספר את העם לפני יצאתו למלחמה בעי.
סביר שיהושע העיר את המפקדים והכריז מצב כוננות. הוא מינה מפקד במקומו, ונתן פקודות למפקדים שנשארו בערבות יריחו.
יהושע חשש מהתקפה מעבר הירדן או שמלכי כנען יתקיפו את העם מצפון או דרום בזמן שיהושע ובכירי חייליו לא נמצאים במחנה, ועסוקים במלחמה בעי.

לא נראה שיהושע הסביר לעם את תוכנית הקרב. סביר שיהושע חשש ממרגלים או בוגדים במחנה ולא גילה להם סודות.
אולם סביר שיהושע הכין אותם שהוא יעדר במשך מספר ימים עד שבוע, ואין להם מה לדאוג כי יש לו תוכנית מעולה לכבוש את העי ולהשתלט על הדרכים הראשיות בהר - מזרח-מערב, וצפון-דרום.

וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָעָם, הָעָי[עריכה]

יהושע יוצא לקרב. הוא יודע את תוכניתו.

יהושע שלח בלילה כ30,000 חיילים מיחידות עילית להתישב מאחורי העי, ולסגור את העיר ממערב ודרום.
עכשו הוא עולה עם עוד כ30,000 חיילים מיחידות עילית להתישב בצפון העי.
הוא ישלח 5,000 חיילים נוספים לצד המערבי של העי, והם יהיו אורב שני, במידה והאורב הראשון נכשל בתפקידו או יהיה עסוק בדברים אחרים.
הוא יצא בראש צבא של כ3,000 חיילים, ישוב לכיוון מזרח, ויעלה לעי על הדרך הראשית מיריחו לעי.
יהושע יציג את עצמו כפתיון למשוך את מלך העי לרדוף אחריו בתקווה ללכוד אותו ולזכות בכבוד אדיר.
יהושע יסוג, עד שמלך העי, הרודף בתשוקה, יתרחק מהעיר, ואז שני האורבים יתקיפו את העיר, יכבשו אותה, ישרפו אותה, ויעמדו לפני העיר לכיוון מזרח כדי לחסל את מלך העי ואנשיו השבים לעיר בנסיון להציל את העיר.
התוכנית הזאת תגרום שמעכשו והלאה, כל מלך יפחד להשאר בחומות העיר פן החומות יפלו, או לצאת עם כל הצבא פן יהושע יתקיף את העיר מאחור. כך מלכי כנען יצאו עם חלק מהצבא בלבד ויהיו חלשים יותר.

מדוע לקח יהושע את זקני העם והנשיאים איתו?

יהושע רצה להרשים את זקני העם ביכולתו כמצביא דגול. לאחר שיהושע שלח צבא קטן מדי ובלי תוכנית לעי, יהושע נחל תבוסה מעליבה. הוא ידע שהוא עשה שגיאה, והצבא יאבד את הבטחון בו ולא ירצו ללכת בעקבותיו. יהושע כפה על הזקנים להתאבל יחד איתו, ככתוב: "וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה עַד הָעֶרֶב, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם" (ביאור:יהושע ז ו). ייתכן שיהושע ביקש מהם עיצה, והם לא נתנו לו - או שהם לא ידעו או שהם רצו בכשלונו. אלוהים יעץ ליהושע, אולם יהושע לא גילה זאת לזקני העם והנשיאים, ורצה לקחת את כל הכבוד לעצמו. יהושע יציב אותם מצפון לעיר, מעבר לגי, והם יראו את כל מערך הקרב ואת הנצחון הגדול.
יהושע חשש שזקני העם והנשיאים ימרדו בו בהעדרו. יהושע ידע שהוא יעדר כיומים שלושה מהמחנה והעם לא ידע מה קרה לו, וכפי שבני ישראל מרדו במשה כאשר הוא לא ירד מהר סיני לאחר ארבעים יום (ביאור:שמות לב א), יהושע חשב שלאחר התבוסה שלו, זקני העם ימרדו בו מיד, וירצו לשוב למצרים בהעדרו. לכן יהושע אסר אותם, כדי שהוא יוכל לשים עליהם עין ויד.
יהושע ידע שאחרי הנצחון הוא ימשיך לשכם, ויציב את "כָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו ... חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל" (ביאור:יהושע ח לד) והוא יקרא "אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה" (ביאור:יהושע ח לד), לכן הוא הביא אותם איתו כדי לא לשלוח ולהביא אותם אחר כך. אולם הוא הביא את ארון הברית לשכם (ביאור:יהושע ח לג), ולא נאמר שהוא לקח את הארון למלחמה בעי, כלומר הוא הביא את הארון לאחר המלחמה בעי.