שולחן ערוך אורח חיים תרפח ו

^ידיום ט"ו שחל להיות בשבת, ^טואין קורין ^טזהמגילה בשבת, אלא מקדימים לקרותה בערב שבת. וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום. וביום שבת מוציאים שני ספרים, ובשני קורין "ויבא עמלק", ^יזואומרים "על הנסים". ^יחואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשבת.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ט"ו שחל בשבת. דאלו י"ד א"א לחול בשבת דא"כ יהיה י"כ בע"ש:

עד יום א' בשבת. דאמרי' בירושלמי ויעשו אות' בשבת אמר ליה ימי משתה כתיב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים הוא ומהר"ל חביב בתשוב' סי' רל"ב האריך בראיות לעשות סעודה בשבת וכן עשה מעשה בירושלים וגם משלוח מנות זמנם כן כי המנות הם מהסעודה ע"ש:

מגן אברהם

עריכה

(ח) יום ט"ו וכו': וביום השבת ח' לאדר הוא פ' זכור ומפטירין פקדתי [ב"י] וב"ח כ' כשם ר"ל חביב דבט"ו לאדר מפטירין ג"כ פקדתי ע"ש:

(ט) אין קורין המגילה בשבת: ושואלין ודורשין בענינו של יום (טור גמ'):

(י) ואין עושין סעודת פורים כו': ור"ל חביב האריך בראיות שהסעודה היא בשבת ועשה כן מעש' בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנו' הם מהסעוד' עכ"ל ב"ח ורדב"ז ח"א קמ"ז פסק כש"ע וכנ"ל דראיות דרלב"ח אינן מוכרחות וגם אין בנו כח לחלוק על הירושלמי וע' בגמ' דף ל' ע"א גבי עשייה וזכירה ועכ"פ מתנות לאביונים הוא ביום קריאת המגיל' כדאי' בגמ':

ביאור הגר"א

עריכה

יום ט״ו כו׳ – והשמיט מ״ש שואלין ודורשין כו׳ דס״ל דלאו דוקא בשבת אלא לרבותא אבל הרמב״ם כת׳ דוקא בשבת וכ״כ תוס׳ שם ד״ה פורים ואשתמיטתיה זה לבעל לח״מ:

אלא מקדימין – כמש״ש ה׳ א׳ כרב:

וגובים – שם ד׳ ב׳ הואיל כו׳ שעיניהם כו׳:

וביום כו׳ קורין – ל׳ ב׳ בפורים כו׳ ושם לכל מפסיקין כו׳ וע׳ רש״י שם ד״ה הא כדאיתא כו׳ וקי״ל כר׳ ירמיה כמש״ל סי׳ תרפ״ה:

ואין עושין – ירושלמי פ״א וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין ויעשו אותן בשבת לעשות אותו ימי משתה ושמחה כתיב את ששמחתו תלויה בב״ד יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים. ורילב״ח הקשה ממ״ש בפ״ד ל׳ א׳ עשייה וזכירה כו׳ וע׳ רש״י ב׳ ב׳ ד״ה אשכחן כו׳ ועמ״א וע׳ פר״ח שדחהו. ולי נראה שגירסת הרי״ף היתה כגירסת הספרים הישנים ר״א מקדימין כי היכי דתקדום זכירה לעשייה ושמואל כו׳ בחמיסר קדמי זכירה לעשייה וערש״י שם ד״ה ה״ג כו׳:

באר היטב

עריכה

(ו) אין קורין: דאין בקיאין בקריאת הטעמים משא"כ בס"ת ודו"ק ובזה מתורץ קושית התוי"ט ועיין יד אהרן. ושואלין ודורשין בענינו של יום. גמ'.

(ז) סעודת: ור"ל חביב סימן ל"ב האריך בראיות שהסעוד' היא בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנות הם מהסעוד' עיין ב"ח והרדב"ז ח"א סי' קמ"ז פסק כש"ע וכן דעת המ"א. ועכ"פ מתנות לאביונים הוא ביום קריאת המגילה. אבל אסור לטלטל המגילה בשבת פר"ח ע"ש ועיין בשכנה"ג בסימן זה ובסי' ש"ח בהגהת ב"י. ודע שאם חל יום ט"ו בשבת אזי יום השבת ח' לאדר הוא פ' זכור ומפטירין פקדתי ב"י וב"ח כתב בשם ר"ל חביב דבט"ו לאדר מפטירין ג"כ פקדתי ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(יד) יום ט"ו וכו': דאלו י"ד א"א לחול בשבת:

(טו) אין קורין וכו': דגזרו רבנן שמא ילך אצל חכם ללמדה איך לקרותה ויעבירנה ד"א בר"ה:

(טז) המגילה בשבת: ואז יום השבת ח' לאדר הוא פרשת זכור ומפטירין פקדתי וגם בט"ו לאדר מפטירין פקדתי בכרכין [אבל בעיירות מפטירין בסדר השבוע] ושואלין ודורשין בו ביום בהלכות פורים כדי שיזכרו ענין היום וכשחל בחול יוצאין ע"י קריאת מגילה:

(יז) ואומרים על הנסים: בשבת ולא בע"ש [שבאמת לכרכין זמנם בט"ו ולא בי"ד ורק משום גזירה כנ"ל הצריכו לקרות המגילה בע"ש ומ"מ אם אמר אין מחזירין אותו] וכן אין מוציאין בו ס"ת ולעיירות אומרים עה"נ בי"ד ולא בט"ו ועיר מסופק אם היא מוקפת מימות יב"נ אומרים עה"נ בשני ימים:

(יח) ואין עושין וכו': דאמרינן בירושלמי ויעשו אותם בשבת א"ל ימי משתה כתוב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה [שבת] ששמחתו בידי שמים היא. וה"ה ממילא ששילוח מנות גם ביום א' בשבת. והנה מהר"ל חביב האריך להוכיח דבבלי שלנו אין סובר כן ודעתו שהסעודה היא בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנות הם מהסעודה. והרדב"ז ח"א סימן קמ"ז פסק כהש"ע וכן הוא ג"כ דעת המ"א והקרבן נתנאל ות' מ"ב ח"א סימן מ"ב. והנה הפר"ח אוסר לטלטל המגילה בשבת מאחר שאין קורין בו אבל כמה אחרונים חולקין עליו ומתירין:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}