מגן אברהם על אורח חיים תרפח
סעיף א[עריכה]
(א) מימות יהושע בן נון: תקנו כן כדי לחלק כבוד לא"י:
(ב) מסתמא הוקפה כו': שכן דרך רוב מדינות מקיפין חומה תחלה ואח"כ מישבין אותן עכ"ל הר"ן וקשה דזה הפך ממ"ש בסי' ת"א וסתם עיירות מוקפות לדירה וכתב הרא"ש בשם הר"מ דאין דרך להקיף מחיצה עד שיבנו הבתים תחלה ע"כ, ונ"ל דמשום זה ס"ל להר"מ כאן דבעינן ישב תחלה אדעתא שלא להקיפו וכו' כמ"ש הטור ע"ש ודעת רמ"א צ"ע:
סעיף ב[עריכה]
(ג) ובלבד שלא כו': מדהיפך לשון הטור ש"מ דסבירא ליה דהאי ובלבד קאי אדסמוך וכו', אבל נראה אפי' רחוק הרבה הוי ככרך כמ"ש בב"י ובמ"מ:
סעיף ד[עריכה]
(ד) שהוא ספק: וטבריא צריך לקרו' בה בי"ד ובט"ו שספק אם הים חשוב כחומ' (גמ'): בח"ל יש כרכים שראוי להסתפק בהן (של"ה) ולבוש כת' דמדינות אלו אין להסתפק לפי שהם בצפון ורחוקים מא"י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע:
(ה) קורין בי"ד ובט"ו: ונוהגין שמחה ומתנות לאביונים בשניהם (ש"ג כ"ה):
(ו) ולא יברך כו': הקשה הב"ח בשם רש"ל דיברך בשניהם מידי דהוי אשני י"ט של גליות וכו' ע"ש ול"ד דלק"מ דדוק' על מצוה שתקנו חכמים לעשות מספק מברכי' אבל מצות שאנו עושים מספק אין מברכין אפי' על ספק דאוריי' כמ"ש ביורה דעה סי' כ"ח ע"ש:
(ז) זמן קריאה: ועיקר קריאה תלוי ביום י"ד ולא בליל' כמ"ש סי' תרצ"ב:
סעיף ו[עריכה]
(ח) יום ט"ו וכו': וביום השבת ח' לאדר הוא פ' זכור ומפטירין פקדתי [ב"י] וב"ח כ' כשם ר"ל חביב דבט"ו לאדר מפטירין ג"כ פקדתי ע"ש:
(ט) אין קורין המגילה בשבת: ושואלין ודורשין בענינו של יום (טור גמ'):
(י) ואין עושין סעודת פורים כו': ור"ל חביב האריך בראיות שהסעודה היא בשבת ועשה כן מעש' בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנו' הם מהסעוד' עכ"ל ב"ח ורדב"ז ח"א קמ"ז פסק כש"ע וכנ"ל דראיות דרלב"ח אינן מוכרחות וגם אין בנו כח לחלוק על הירושלמי וע' בגמ' דף ל' ע"א גבי עשייה וזכירה ועכ"פ מתנות לאביונים הוא ביום קריאת המגיל' כדאי' בגמ':
סעיף ז[עריכה]
(יא) יקראנ' בי"ג: בקיבוץ עשרה דשלא בזמנ' בעי' י' ועיין סוף סי' תר"ץ ובהג"א מסופק אי סגי בקטנים (מ"צ): אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה בראשון צריך לחזור ולקרותן בשני (בד"ה ד"מ ב"ח):
(יב) קורא אות' בט"ו: בלא ברכה (ב"י ש"ל):