קטגוריה:במדבר ח יז
כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי.
כִּי לִי כׇל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כׇל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי.
כִּ֣י לִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּי֗וֹם הַכֹּתִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃
כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC לִ֤י לִ֤ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־בְּכוֹר֙ בְּכוֹר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsa בִּבְנֵ֣י בִּ - מילת יחס
בְנֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: b/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp בָּאָדָ֖ם בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָדָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/120
מורפ': HRd/Ncmsa וּבַבְּהֵמָ֑ה וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
בְּהֵמָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/929
מורפ': HC/Rd/Ncfsa בְּי֗וֹם בְּ - מילת יחס
י֗וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HR/Ncmsc הַכֹּתִ֤י הַכֹּתִ֤ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5221
מורפ': HVhc/Sp1cs כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־בְּכוֹר֙ בְּכוֹר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsa בְּאֶ֣רֶץ בְּ - מילת יחס
אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרַ֔יִם מִצְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp הִקְדַּ֥שְׁתִּי הִקְדַּ֥שְׁתִּי - פועל, הפעיל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6942
מורפ': HVhp1cs אֹתָ֖ם אֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp לִֽי לִֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) לִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) כָל־בְּכוֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בִּבְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בָּאָדָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבַבְּהֵמָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּי֗וֹם רביעי (משנה, דרגא 3)
הַכֹּתִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) כָל־בְּכוֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּאֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) מִצְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הִקְדַּ֥שְׁתִּי מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
לִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה - בְּיוֹם הַכֹּתִי כפי שמוסבר בשמות יג טו כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי דִּילִי כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲנָשָׁא וּבִבְעִירָא בְּיוֹמָא דִּקְטַלִית כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם אַקְדֵּישִׁית יָתְהוֹן קֳדָמָי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם דִילִי כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְרָאֵל בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא בְּיוֹמָא דִקְטָלִית כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם אַקְדֵשִׁית יַתְהוֹן קֳדָמָי: |
רש"י
[יז] חמשה פעמים וכו'. וקשה, מאי ענינו לכאן שמזכיר מעלתן של ישראל כאן. ויש לומר, דזהו דברי רצוי, שאמר ללוים אשריכם שתזכו לכפר על בני ישראל, מזכיר הכתוב שמותן חמשה פעמים בכתוב אחד כנגד חמשה חומשי תורה, להודיע שישראל וחמשה חומשי תורה שוים, שבשביל שניהם נברא העולם, כמו שפירש רש"י בתחלת פרשת בראשית (בראשית א', א'):
ועוד יש לפרש, שהכתוב בא להזהיר את הלוים שיהיו שומרים המקדש, שלא יקרבו בני ישראל אל המשכן, שלא יהיה קצף על בני ישראל וימותו. שהרי כל אחד מישראל חשוב כחמשה חומשי תורה, ואם מת הרי כאילו נשרף ספר תורה, כדאיתא בפרק הרואה העומד על יציאת נפש חייב לקרוע, ומפרש שם הטעם דאדם שמת - כספר תורה שנשרף, ומפרש רש"י לפי שהיה יכול עוד ללמוד, וכיון שמת הרי הוא כספר תורה שנשרף. ולכך הוי טעם שפיר "ואתנה את הלוים וכו' ולא יהיה בבני ישראל קצף וכו'", רוצה לומר, וכי תימא מה איכפת אם יהיה קצף וימות, על זה אמר הרי אחד מישראל כחמשה חומשי תורה, וכשמת נחשב כשריפת ספר תורה, ולפיכך הקפדתי על תקנתן:
ומה שלא מפרש רש"י זה על גוף הכתוב, כדי לתרץ הלשון שאמר 'לקחתי אותם לי וכשטעו בעגל וכו, שהוי ליה למכתב 'כי לי כל בכור בבני ישראל וכשחטאו ואקח את הלוים', שלמה לא נזכר זה בכתוב בפירוש, ותירץ דכאן הכתוב מספר בחבת ישראל ובמעלתן, לכך לא רצה הכתוב לפרש [ו]לגלות זה משום חיבתן, וקאמר לשון קצרה שלא הזכיר חטאם, וכמו שמצאנו שכתב חמשה פעמים ישראל להאריך המקרא בשביל חיבתן, כך קיצר המקרא מפני חיבתן, שלא לדבר בחטאם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ביום הכותי כל בכור" הקדשתי. אבל מה שהצרכתי אותם לפדיון היה הטעם בשביל שביום הכותי הקדשתים לי שלא יתעסקו בעבודת הדיוט כלל כמו שאסרתי גיזה ועבודה בבכור בהמה וזה עשיתי כדי להצילם בתורת הקדש שלא היו ראויים להנצל מנגעי משלחת מלאכי רעים בהיות הם הנכבדים בעם וקולר כולם תלוי בהם ואמרתי שיפדו כדי שיצאו לחולין בזה שיהיו מותרים בעבודת הדיוט:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר ח יז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.