לדלג לתוכן

ספורנו/במדבר/ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · ספורנו · במדבר · ח · >>

"בהעלתך את הנרות" כשתדליק את שש הנרות: " אל מול פני המנורה" שהוא הקנה האמצעי וזה כשתפנה שלהבת כל אחד מהששה נרות אל הקנה האמצעי אז: " יאירו שבעת הנרות" כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה ושכן ראוי שכונת המימינים העוסקים בחיי עולם והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם אלמלי עלייא לא מתקיימי אתכליא (חולין צב, א) תהיה להפיק רצון האל יתברך באופן שיושג מכוונו בין כולם וירוממו את שמו יחדו כמו שקבלו עליהם כאשר העיד באמרו ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה כלומר בין כולנו נשלים כונתו:


"וזה מעשה המנורה מקשה" וזה התכלית בעצמו המכוון בהדלקת הנרות אל מול פני המנורה הוא בעצמו מכוון בענין חיוב היות המנורה מקשה להורות האחדות המכוון לתכלית אחד בעצמו:


"והבדלת את הלוים" תבדיל בחנייתם את הלוים אשר הם חיים עדנה: " והיו לי הלוים" הם וזרעם יהיו נכונים לעבודתי:


"ואחרי כן יבאו הלוים" ההוים עתה:


"כי נתונים נתונים המה לי" נתונים מעצמם שנתנו את עצמם לעבודתי כמו שהעיד באמרו מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי. ונתונים גם כן מתוך בני ישראל שיתנו מחית הלוים במעשר ראשון חלף עבודתם למען תהיה עבודתי נעשית בין כולם: " תחת פטרת כל רחם" שהיתה העבודה מוטלת עליהם:


"כי לי כל בכור" שהיתה מקדם העבודה בבכורות מפני היותם הנכבדים בביתם ולהם משפט העבודה: " ביום הכותי כל בכור" הקדשתי. אבל מה שהצרכתי אותם לפדיון היה הטעם בשביל שביום הכותי הקדשתים לי שלא יתעסקו בעבודת הדיוט כלל כמו שאסרתי גיזה ועבודה בבכור בהמה וזה עשיתי כדי להצילם בתורת הקדש שלא היו ראויים להנצל מנגעי משלחת מלאכי רעים בהיות הם הנכבדים בעם וקולר כולם תלוי בהם ואמרתי שיפדו כדי שיצאו לחולין בזה שיהיו מותרים בעבודת הדיוט:


"ואקח את הלוים תחת כל" בכור. באותו הדור בלבד כמבואר למעלה:


"ואתנה את הלוים." ומאחר שהם נתונים מעצמם לעבודתי נתתים לעבודתי לאהרן ולבניו: "לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד." לעבוד אותה העבודה שהיתה ראויה לבכוריהם: " ולכפר על בני ישראל." בקבלם את המעשרות מישראל כדי שיובלו לעבוד את האל יתברך יכפרו על ישראל שגרמו כולם בעגל שאמאס את בכוריהם: " ולא יהיה בבני ישראל נגף." בלויים ובשאר ישראל: " בגשת בני ישראל אל הקדש." שבזה יחטאו הזרים הנגשים והלוים שיניחו את הזרים לגשת ויתחייבו כולם כענין אמרו ולא ימותו גם הם גם אתם:


"ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים." עשו בשביל הלוים ולעזרתם ענין הגלוח וכבוס הבגדים והקרבן: " ככל אשר צוה ה' את משה ללוים" כמו שצוה למשה שיצוה ללוים שיעשו: " כן עשו להם בני ישראל" הזדרזו ישראל לעשות בשבילם כדי שיהיה רצון קונם נעשה:


"כאשר צוה ה' את משה על הלוים" למעלה שצוה שתהיינה משמרותם לעבוד ולמשא ולשיר על פי אהרן ובניו: " כן עשו להם" אהרן ובניו לסדרם במשמרותם: