רש"י על במדבר ח
<< · רש"י על במדבר · ח · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
(במדבר ח ב): "בהעלתך" - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? - לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: 'חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות'.
"בהעלתך" - על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה.
ועוד דרשו רבותינו: מכאן, שמעלה היתה לפני המנורה, שעליה הכהן עומד ומטיב.
"אל מול פני המנורה" - אל מול נר אמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה.
"יאירו שבעת הנרות" - ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי.
ולמה? - כדי שלא יאמרו 'לאורה הוא צריך'.פסוק ב (כל הפסוק)
"בהעלתך" - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות
"בהעלתך" - על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה ועוד דרשו רבותינו מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב
"אל מול פני המנורה" - אל מול נר האמצעי שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה
"יאירו שבעת הנרות" - ששה שעל ששת הקנים שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי הפתילות שבהן וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי ולמה כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריךפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"וזה מעשה המנורה" - (שם) שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר וזה
"מקשה" - בטדי"ץ בלע"ז לשון דא לדא נקשן (דנייאל ה) עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית איברים איברים ע"י חבור
"עד ירכה עד פרחה" - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים
"עד ירכה עד פרחה" - כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה
"עד ירכה" - שהוא אבר גדול
"עד פרחה" - שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה ודרך עד לשמש בלשון זה כמו (שופטים טו) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית
"כמראה אשר הראה וגו'" - כתבנית אשר הראהו בהר כמו שנאמר (שמות כה) וראה ועשה כתבניתם וגו'
"כן עשה את המנורה" - מי שעשאה ומ"א ע"י הקב"ה נעשית מאליהפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"הזה עליהם מי חטאת" - של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם
"והעבירו תער" - מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו ע"א והיא קרויה זבחי מתים והמצורע קרוי מת הזקיקם תגלחת כמצורעיםפסוק ח (כל הפסוק)
"ולקחו פר בן בקר" - והוא עולה כמ"ש ועשה את הא' עולה והוא קרבן צבור בע"א
"ופר שני" - (ת"כ) מה ת"ל שני לומר לך מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת (ע"כ דברי ר"מ) ובזו יש סמך לדבריו בת"כ ואומר אני שהוראת שעה היתה ששעיר היה להם להביא לחטאת ע"א עם פר העולהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"נתנים נתנים" - נתונים למשא נתונים לשיר
"פטרת" - פתיחתפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ואתנה וגו'" - ה' פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין ה' חומשי תורה וכך ראיתי בב"ר
"ולא יהיה בבני ישראל נגף" - שלא יצטרכו לגשת אל הקדש שאם יגשו יהיה נגף