קטגוריה:במדבר ח יח
ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל.
וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כׇּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וָאֶקַּח֙ וָ - ו' החיבור
אֶקַּח֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַלְוִיִּ֔ם הַ - מילית, ה' הידיעה
לְוִיִּ֔ם - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmpa תַּ֥חַת תַּ֥חַת - מילת יחס
צורת יסוד: 8478
מורפ': HR כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־בְּכ֖וֹר בְּכ֖וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsa בִּבְנֵ֥י בִּ - מילת יחס
בְנֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: b/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc יִשְׂרָאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וָאֶקַּח֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־הַלְוִיִּ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תַּ֥חַת מרכא (משרת, דרגא 5) כָּל־בְּכ֖וֹר טפחא (מלך, דרגא 2)
בִּבְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת בִמקום (כי רק שבט לוי לא חטא בחטא העגל - שמות לב כו) כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְקָרֵיבִית יָת לֵיוָאֵי חֲלָף כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרִיבַת יַת לֵיוָאֵי חוֹלַף כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְרָאֵל: |
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית