קטגוריה:שיר השירים ד טז
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו.
עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.
ע֤וּרִי צָפוֹן֙ וּב֣וֹאִי תֵימָ֔ן הָפִ֥יחִי גַנִּ֖י יִזְּל֣וּ בְשָׂמָ֑יו יָבֹ֤א דוֹדִי֙ לְגַנּ֔וֹ וְיֹאכַ֖ל פְּרִ֥י מְגָדָֽיו׃
ע֤וּרִי ע֤וּרִי - פועל, קל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5782
מורפ': HVqv2fs צָפוֹן֙ צָפוֹן֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6828
מורפ': HNcfsa וּב֣וֹאִי וּ - ו' החיבור
ב֣וֹאִי - פועל, קל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqv2fs תֵימָ֔ן תֵימָ֔ן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8486
מורפ': HNcfsa הָפִ֥יחִי הָפִ֥יחִי - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6315
מורפ': HVhv2fs גַנִּ֖י גַנִּ֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1588
מורפ': HNcbsc/Sp1cs יִזְּל֣וּ יִזְּל֣וּ - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5140
מורפ': HVqj3mp בְשָׂמָ֑יו בְשָׂמָ֑י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1314
מורפ': HNcmpc/Sp3ms יָבֹ֤א יָבֹ֤א - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqj3ms דוֹדִי֙ דוֹדִ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1730
מורפ': HNcmsc/Sp1cs לְגַנּ֔וֹ לְ - מילת יחס
גַנּ֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/1588
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3ms וְיֹאכַ֖ל וְ - ו' החיבור
יֹאכַ֖ל - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/Vqj3ms פְּרִ֥י פְּרִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6529
מורפ': HNcmsc מְגָדָֽיו מְגָדָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4022
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
ע֤וּרִי מהפך (משרת, דרגא 5) צָפוֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּב֣וֹאִי מונח (משרת, דרגא 5) תֵימָ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הָפִ֥יחִי מרכא (משרת, דרגא 5) גַנִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
יִזְּל֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) בְשָׂמָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
יָבֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) דוֹדִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְגַנּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְיֹאכַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
פְּרִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) מְגָדָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(טז) "עורי," אומרת שיתעורר רוח הצפון והדרום ויפיח הגן ובשמיו כדי שיבוא הדוד לתוכו ויאכל מפריו ר"ל שיתעורר רוח הרצון והאהבה ויפיח גן הידידות כדי שתתחבר עם דודה באהבה:
מליצה:
(טז) "עורי". עתה תצוה הנפש אל הרוחות שיתעוררו. וזה משל אל הרוח המתעורר המעלה ציוריו אל הלב והוא משל הרוח צפון. ואל רוח הקדושה והאהבה וכל מדות היקרות הנפשיות שמצד היצ"ט שזה משל הרוח דרום הפונה לימין, ואמר בצפון עורי כי רוח זה אין דרכו להפיח הגן לעבודת ה' ובתימן בואי כי דרכו בכך וא"צ התעוררות והם יפיחו את הגן עד שיזלו בשמיו. ר"ל שיעוררו את כחות הנפשיות הצפונים בכח הלב אל מדת האהבה והתשוקה לה' עד שיזלו בשמיו ורוחניותו למען יבא הדוד העליון אל הגן ויאכל פרי מגדיו. שהוא קבלת הניחוח מטוב המחשבה והמעשה של הנפש שהוא לחם ה' ונחלתו (ובזהר בא דף ל"ו, ויאכל פרי מגדיו אלו קרבנין דאתקרבון קמיה מנשמתהון דצדיקיא):מדרש רבה
עורי צפון ובואי תימן ר' אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא רבי אלעזר אמר: שלמים הקריבו בני נח. ר' יוסי אמר: עולות הקריבו בני נח. מותיב ר' אלעזר לר' יוסי: (בראשית ד') והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן. דא מה עבד לה ר' יוסי? מן שמיניהון. מותיב ר' אלעזר לר' יוסי (שמות כ"ד) וישלח את נערי בני ישראל. דא מה עבד לה ר' יוסי? שְׁלֵמִים בגופן בלא הפשט וניתוח. מותיב רבי אלעזר כתיב (שם י"ח) ויקח יתרו [וגו'] עולה וזבחים עולה לשם עולה ושלמים לשם שלמים. דא מה עבד לה רבי יוסי? אמר לך פליגי בה תרי אמוראי, חד אמר לאחר מתן תורה בא יתרו, ואחרינא אמר קודם מתן תורה בא יתרו. מאן דאמר קודם מתן תורה בא יתרו, שלמים הקריבו בני נח. ומאן דאמר אחר מתן תורה בא יתרו עולות הקריבו בני נח. ודא מסייעא לר' יוסי ברבי חנינא עורי צפון ובואי תימן. עורי צפון, זו העולה שנשחטת בצפון. ולמה קורין לה עורי? דבר שהוא ישן ונתעורר. ובואי תימן, אלו שלמים שנשחטין בדרום. ולמה קורין אותה ובואי? דבר של חידוש. ר' אבא בר כהנא ור' חנינא בר פפא ור' יהושע בשם ר' לוי אמרי: אף הדין קרא מסייעא לרבי יוסי (ויקרא ו') : זאת תורת העולה, היא העולה שהקריבו בני נח בתחילה, וכד הוי מטי גבי שלמים, אמר: וזאת תורת זבח השלמים אשר הקריבו אין כתיב כאן, אלא אשר יקריבו, מכאן ולהבא. מה מקיים ר' אלעזר קרא דין? עורי צפון ובאי תימן, לכשיתעוררו הגליות הנתונות בצפון ויבאו ויחנו בדרום, היך מה דאת אמר: (ירמיה ל"א) הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ, לכשיתעורר גוג ומגוג שנתון בצפון ויבא ויפול בדרום, היך מה דאת אמר: (יחזקאל ל"ט) ושבבתיך וששאתיך והעליתיך, לכשיתעורר מלך המשיח שנתון בצפון, ויבא ויבנה בית המקדש שנתון בדרום, היך מה דאת אמר: (ישעיה מ"א) העירותי מצפון ויאת. הפיחי גני יזלו בשמיו אמר ר' הונא בשם ר' יהושע בר' בנימין בר לוי: לפי שבעולם הזה כשרוח דרומית מנשבת, אין רוח צפונית מנשבת וכשרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מביא רוח ארגסטיס לעולם, ומנהיג שתי רוחות כאחת, ושתיהן משמשות. הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ג) אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי. יבא דודי לגנו אמר רבי יוחנן לימדתך התורה דרך ארץ שלא יהיה החתן נכנס לחופה עד שתתן לו הכלה רשות. מה טעם יבא דוד לגנו.
רוקח
עורי צפון ר"ת עץ – לולב מעלה ומוריד מוליך ומביא648 צפון ודרום.
ובואי תימן – ובואי ד' בקרייה, "ובאי שכבי עמו"649, "ובואי אל המלך"650, "ובואי בחשך"651, וכולן על תשמיש המטה. "ובאי אל המלך" – כי בת שבע קינחה בי"ג מפות כי שמשה מטתה652. "ובואי חשך" – שכבי עמו, מאפיל בטליתו ומשמש653. "ובאי שכבי". עורי צפון ובואי תימן – לעולם יתן מטתו בין צפון לדרום654.
הפיחי גני – ריח גן עדן.
דבר אחר, עורי – עורי המתים, תבא הרוח מצפון ותימן בתוך המתים, וזהו הפיחי גני, כמו שנאמר "מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה"655. וזהו הפיחי – יחי המת, וזהו "ופחי בהרוגים האלה ויחיו" וזה הפיחי – יחי.
דבר אחר, עורי צפון ובואי תימן – זה רוח הקדש הפיחי. הפיחי בנביאים, וזהו גני גי' נביא.
יזלו בשמיו – דברי תורה. יזלו גי' גן – החומש ג"ן פרשיות.
דבר אחר, בשמיו גי' משיח, יבא דודי לגנו – לבית משכבו ומקדש, ויאכל פרי מגדיו – יקבל קרבנות656. ובית שני עמד ויאכל פרי מגדיו גי' תך, כך עמד בית שני.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים ד טז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.