קטגוריה:דברים ז ז
לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לֹ֣א מֵֽ/רֻבְּ/כֶ֞ם מִ/כָּל־הָֽ/עַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּ/כֶ֖ם וַ/יִּבְחַ֣ר בָּ/כֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַ/מְעַ֖ט מִ/כָּל־הָ/עַמִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | לָא מִדְּסַגִּיאִין אַתּוּן מִכָּל עַמְמַיָּא צְבִי יְיָ בְּכוֹן וְאִתְרְעִי בְכוֹן אֲרֵי אַתּוּן זְעֵירִין מִכָּל עַמְמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא מִן בִּגְלַל דְּאַתּוּן גֵּיוְתָנִין מִן כֻּלְהוֹן אוּמַיָא צָבֵי יְיָ בְּכוֹן וְאִתְרְעֵי בְּכוֹן אֱלָהֵן דְּאַתּוּן מַכִּיכֵי רוּחָא וְעִנְוְותָנִין מִכָּל עַמְמַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"לא מרבכם" - כפשוטו ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם
"כי אתם המעט" - הממעטין עצמכם כגון אברהם שאמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז) ונחנו מה לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיהו יד) אדמה לעליון וסנחריב שאמר (שם לו) מי בכל אלהי הארצות וחירם שאמר (יחזקאל כח) אני מושב אלהים ישבתי
"כי אתם המעט" - הרי כי משמש בלשון דהארש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הַמְּמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם, שֶׁאָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח:כז), וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁאָמְרוּ: "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז,ז); לֹא כִּנְבוּכַדְנֶאצַּר, שֶׁאָמַר: "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד,יד), וְסַנְחֵרִיב, שֶׁאָמַר: "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" (שם לו,כ), וְחִירָם, שֶׁאָמַר: "[אֵל אָנִי] מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (יחזקאל כח,ב; חולין פ"ט ע"א).
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דְּהָא".
רשב"ם (כל הפרק)
לא מרובכם מכל העמים: אנשי לבב יבינו ויתמהו וכי משה רבינו היה סבור שישראל היו טועים בזה הדבר שיהו מרובין מכל האומות שבעולם שהוצרך לאמר לא מרובכם, ועוד שאמר חשק ה' בכם וכי בשביל שהם מרובים יאהב הקב"ה אותם, אלא כך פירושו לפי שאמר למעלה ונשל גוים רבים מפניך החתי וגו' שבעה גוים רבים ועצומים ממך, ושמא תאמרו אנו מרובים מאותן שבעה עממים ובעוצם ידינו נגרש אותם, לא מרובים אתם מכל אותם שבעה עממים, ולא מרובכם חשק ה' בכם לנצח אותם אלא אתם המעט מכל אותם ז' עממים, אלא מאהבת ה' אתכם ובשביל שבועתו לאבותיכם ונשל אותם מפניך:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
לא מרבכם מכל העמים. טעם הכתוב כי היה ראוי שיהיו הרבים למלך, כענין שכתוב (משלי יד) ברב עם הדרת מלך, ואעפ"כ חשק בכם ויבחר בכם כמו שהזכיר למעלה בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה, שאין לך קצין שוטר ומושל מכל מלאכי מעלה, אבל אתה סגולת הש"י תחת ידו, ולכך לא תטעה לעבוד עבודה זרה מאלהי העמים, כן כתב הרמב"ם (הרמב"ן) ז"ל.
ונראה לפרש לא מרבכם, לא מצד רבוי שלכם חשק השם בכם במצרים להוציאכם משם ויבחר בכם להיות לו לעם, וירמוז הכתוב בזה כי ישראל רבים מכל העמים, ואעפ"כ יאמרו אין החשק והבחירה לרבוייכם, כי אתם המעט, כלומר כי אילו הייתם אתם הרבים מועטים מכל העמים היה גם כן חושק ובוחר בכם, ונתן טעם למה, ואמר מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה. ונצטרך לדחוק ולומר כן, מפני שעתה בשנת הארבעים העיד משה ואמר והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, וא"כ איך יאמר כי אתם המעט מכל העמים, והנה רבויים ככוכבי השמים לרוב.
ואפשר לומר עוד, כי רפיון המ"ם יעיד על זה, כי אילו אמר המעט בדג"ש הייתי מבין כי הם מועטים מכל האומות, אבל בא רפה כמו (במדבר טז) המעט מכם כי הבדיל, (שם) המעט כי העליתנו, ויהיה באור כי אתם לשון גדולה ומעלה, יאמר כי אתם הנבחרים המעט מכל העמים אתם, אי אתם אלא רבים מכל, ואעפ"כ לא מרבכם אלא מצד האהבה והשבועה. ודרשו רז"ל כי אתם המעט, ה' מעט, ה' משפחות היו ישראל חסרים ממשפחות בני נח שהיו שבעים, וישראל היו ס"ה משפחות כמו שנמנו בפרשת פנחס. ולשון חשק לשון קשור הוא, מלשון (שמות כז) וחשוקיהם כסף, שהם קבועים ומהודקים היטב, והטעם, שנקשר עמכם בקשר חזק שלא יפרד מכם לעולם.
ובמדרש לא מרבכם, לא מחמת שאתם מתגאים בעצמכם, אלא מחמת שאתם שפלים ומשפילים עצמכם לפני, כענין שכתוב (תהלים קלו) שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו, זהו כי אתם המעט מכל העמים, אמר הקב"ה בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם, נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר, נתתי גדולה למשה ולאהרן אמרו (שמות טז) ונחנו מה, נתתי גדולה לדוד אמר (תהלים כב) ואנכי תולעת ולא איש, אבל אומות העולם אינו כן, נתתי גדול לנמרוד אמר (בראשית יא) הבה נבנה לנו עיר, נתתי גדולה לפרעה אמר (שמות ה) מי ה' אשר אשמע בקולו, לסנחריב, אמר (ישעיה לו) מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי, לנבוכדנצר, אמר (שם יד) אעלה על במתי עב וגו', לחירם מלך צור, אמר (יחזקאל כח) אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים.ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"לא מרבכם", ולא תאמר הלא טוב יותר שנקרב אותם אלינו להיות עמנו לעם אחד וברבות עם הדרת מלך ויהיו גם הם סגולה, עז"א "לא מרבכם" מכל העמים חשק ה' בכם שאין ה' חפץ ברבוי עם, כי הפרי והסגולה היא מועטת, כמו שבעץ פרי העצים והעלים והקליפות הם רבים והפרי היא מעוטה, כן אתם המעט מכל העמים, כי אתם הלב והפרי והסגולה
שהיא מועטת, והיא הסגולה אצל הנוטע והחביבה בעיניו:כלי יקר (כל הפרק)
לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם. לשון זה צריך ביאור כי קשה מהיכא תיתי לומר מרובכם חשק ה' שהרי באמת המה המעט, ועוד מהו שנתן טעם ואמר כי מאהבת ה' אתכם. נתן טעם לאהבה באהבה עצמה, ועו"ק חשק בכם ויבחר בכם תרתי בכם למה לי הל"ל חשק ויבחר ה' בכם, ומה בין חשק לבחר, ועוד יש עיון דק כי בתיבת מרבכם כלל האנשים והמספר בתיבה אחת ובאמרו כי אתם המעט יצא לחלק ביניהם.
והביאור לכל זה הוא, שראה ה' את ישראל שבאמת אינן שלמים מכל צד כי עם קשה עורף הוא. אך שהם טובים מן שאר האומות כי יש בהם ריבוי זכיות יותר מן העמים, ומיעוט עונות מכל העמים, וסד"א שמצד שיש להם קצת ריבוי זכיות חשק ה' בהם כי החשק שייך לומר בדבר הנאהב, ומצד שיש להם מיעוט עונות בחר בהם כבוחר הרע במיעוטו, ושמא יטעו לומר שעל זה האופן מעשיהם רצוים אל השי"ת קמ"ל כי מאהבת ה' אתכם. אתם רצוים ומעשיכם אינן רצוים ולא גרמו לא החשק, ולא הבחירה, וז"ש לא מרבכם מכל העמים לפי שמדבר בריבוי זכיות הדבוקים בהם, כלל האנשים והמספר בתיבה אחת לכבודם, ואמר שלא חשק ה' בכם מצד זה המקצת ריבוי זכיות שיש לכם על כל העמים, ויבחר בכם קאי ג"כ על תיבת לא כאילו אמר שגם לא בחר בכם כי אתם המעט לפי שיש לכם מיעוט עונות על כל העמים כבוחר הרע במעוטו ולכבודם חלק המספר מן האנשים שלא לחבר אליהם העונות דיבוק גמור אלא הפריד מהם. לא משני צדדים אלו חשק ה', ויבחר בכם, כי אין דבר קטן כזה מעלה ומוריד מאחר שבאמת מעשיכם אינן רצויין. כי מאהבת ה' אתכם כי אתם בעצמותיכם רצויין מצד הגזע שלכם ומשמרו את השבועה וגו' ר"ל זכות אבות היא שעמדה לכם, וזה הרמוז במלת אתכם לומר אתם לבדכם רצויין אבל מעשיכם אינן רצויין כמ"ש (דברים ט, ה) לא בצדקתך וגו'.
אור החיים (כל הפרק)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ה' אוהב אותנו רק משום שאנחנו ענוים
התכונה שה' הכי אוהב בעם ישראל היא הענוה:
(דברים ז ז): "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים"
1. ע"פ הפשט, הכוונה היא: ה' אוהב אתכם למרות שאתם מעטים: " "כי היה ראוי שיהיו הרבים למלך כענין שכתוב (משלי יד כח) ברב עם הדרת מלך, ויפקיד שרי צבאות בראש הנשארים, ואתם המעט, ואע"פ כן חשק בכם ויבחר בכם" " (רמב"ן, וגם רש"י - פירוש ראשון - כפשוטו) .
2. אך חז"ל דרשו, שהכוונה היא: ה' אוהב אתכם בגלל שאתם מעטים: " "לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה, לפיכך חשקתי בכם: כי אתם המעט - הממעטין עצמכם:"
- "כגון אברהם, שאמר" (בראשית יח כז) "ואנכי עפר ואפר" ,
- "וכגון משה ואהרן, שאמרו" (שמות טז ח) "ונחנו מה" ,
- "לא כנבוכדנצר, שאמר" (ישעיהו יד יד) "אדמה לעליון" ,
- "וסנחריב, שאמר" (ישעיהו לו כ) "מי בכל אלהי הארצות" ,
- "וחירם שאמר" (יחזקאל כח ב) "אל אני מושב אלהים ישבתי" :
"כי אתם המעט - הרי כי משמש בלשון דהא" [ה' אוהב אתכם בגלל שאתם המעט]." (רש"י - פירוש שני - מדרשו) .
למדרש נוסף המשווה בין גאוותנים לבין ענוים, ראו (משלי כט כג): "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד"( פירוט ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-09-16.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים ז ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.